אסייתים עשירים מטורפים

"אתה בטוח בקשר לזה?" שאלה רייצ'ל שוב, נושפת בעדינות על פני התה המהביל בספל. הם ישבו בשולחן הקבוע שלהם ליד החלון ב"טי אנד סימפתי", וניק הזמין אותה זה עתה לבלות איתו את הקיץ באסיה.

"רייצ'ל, אני מת שתבואי," הרגיע אותה ניק. "לא תיכננת ללמד הקיץ, אז מה את דואגת? את חושבת שלא תצליחי להתמודד עם החום והלחות?"

"לא, זה לא העניין. אני יודעת שאתה הולך להיות עסוק נורא עם כל המטלות של השושבין, ואני לא רוצה להפריע לך," אמרה רייצ'ל.

"איך תפריעי? החתונה של קולין תופסת רק את השבוע הראשון בסינגפור, ואחר כך נוכל לבלות את שאר הקיץ בבטלה ברחבי אסיה. אני רוצה לקחת אותך לכל המקומות שאני אוהב."

"תראה לי את המערה המקודשת שבה איבדת את בתוליך?" הקניטה רייצ'ל, מקמרת את גבותיה בשובבות.

"בטח! נוכל אפילו לערוך שִחזור!" צחק ניק ומרח ריבה ושמנת על סקוֹן שעדיין היה חם מהתנור. "ואין לך איזו חברה טובה שגרה בסינגפור?"

"כן, פּייק לין, החברה הכי טובה שלי מהקולג'," אמרה רייצ'ל. "היא מנסה לשכנע אותי לבוא לבקר כבר שנים."

"אז בכלל יש לך סיבה. רייצ'ל, את תיהני מאוד, ואני פשוט יודע שתשתגעי על האוכל! את קולטת שסינגפור היא המדינה עם האובססיה הכי גדולה לאוכל בעולם?"

"לפי איך שאתה מכרכר סביב כל דבר שאתה אוכל, חשבתי שזה פחות או יותר הספורט הלאומי."

"זוכרת את הטור של קלווין טרילין ב'ניו יורקר' על אוכל רחוב בסינגפור? אני אקח אותך לכל הדוכנים המקומיים שאפילו הוא לא יודע עליהם." ניק לקח עוד ביס מהסקון הרך שלו והמשיך בפה מלא. "אני יודע כמה את אוהבת את הסקונס האלה. חכי שתטעמי את מה שאָה מָה שלי —"

"אָה מָה שלך אופה סקונס?" רייצ'ל ניסתה לדמיין סבתא סינית מסורתית מכינה את המטעם האנגלי המופתי הזה.

"טוב, היא לא בדיוק אופה אותם בעצמה, אבל יש לה את הסקונס הכי טובים בעולם — את תראי," אמר ניק והסתובב רפלקסיבית לוודא שאיש במקום הקטן והנעים לא שמע את דבריו במקרה. הוא לא רצה להפוך לאישיות לא רצויה בבית הקפה האהוב עליו בשל העובדה שהביע אמונים נמהרים לסקון אחר, ולו של סבתו.