דרך הזן

דרך הזן, ספרו הידוע ביותר של אלן ווטס, מאבות העידן החדש, ראה אור לראשונה לפני יותר מחמישים שנה, ואם כי מאז הפך הזרם הדק של ספרות זן וספרים על זן לשיטפון, קשה למצוא מתחרה לצירוף הנדיר ביותר של למדנות ובהירות שמציין את הכתיבה האלגנטית ומעוררת המחשבה של ווטס על נושא שבידי רבים מעודד לעיתים קרובות נפחנות מעורפלת.
ווטס עוקב אחרי לידתו של הזן מהזיווג המוצלח של בודהיזם בגירסתו המהאיאנית עם הדאואיזם של לאו דזה וג'ואנג דזה, ואחרי התפתחותו עד לביטויים הנאצלים ביותר שלו באמנות היפנית. הוא מבהיר גם את המושגים הזרים ביותר לקורא מערבי בלשון רעננה ונקייה ממליצות, משובצת דוגמאות מופתיות של גילויי זן באמנות ובחיים וציטוטים מאירי עיניים ממורי הזן הגדולים.
ווטס, שהיה בצעירותו כוהן דת אנגליקני, מבין את המגבלות שבכתיבה מתוך מסורת רוחנית, ואומנם, למרות ידיעותיו הרבות במחשבה המזרחית בכלל ובמסורת הזן בפרט, הוא כותב עליה מבחוץ, מה שבלי ספק מקל על מי שנתפס לקסם של הזן אבל לא מוכן לקבל אותו כחסיד שוטה.
אלן ווטס נולד באנגליה בשנת 1915. מגיל צעיר נמשך לבודהיזם, וכל חייו עסק בפרשנות של פילוסופיות אסייתיות ובקירובן לעולם המערבי. הוא פירסם למעלה מעשרים וחמישה ספרים ועשרות מאמרים שעסקו בעיקר בהשוואות בין הדתות והפילוסופיות המערביות והמזרחיות. ב-1938 עקר לארה"ב, שם התמחה בזן-בודהיזם, למד תיאולוגיה באוניברסיטה באילינוי, וב-1945, בהיותו בן שלושים, סיים את הכשרתו ככומר אנגליקני. בשנות השישים התנסה בסמים פסיכדליים, וספריו מתקופה זו עוסקים בחוויות מיסטיות ובניסיון להבינן באמצעות פסיכולוגיה, פיזיקה ואפילו מודעות אקולוגית. כל חייו הרבה להרצות ולשדר על האמונות המזרחיות ועל חוויותיו הדתיות וראה בפעילותו גישור בין תרבויות ואמונות. ווטס לא השתייך לעולם האקדמי, למעט כמה אפיזודות קצרות, אך כתיבתו המעולה וגדושת הידע, הוציאה לו מוניטין והקנתה לו מעמד מוביל. אלן ווטס היה נשוי שלוש פעמים ונולדו לו שבעה ילדים. הוא נפטר ב-1973.