הברנש הקטן

‘הברנש הקטן’ הוא מושג המתגלגל בסיפור וידויו של ר’ יצחק – אברהם תקיף, ממטפורה תמימה (האישון בבת העין !) אל משמעות כמעט דמונית, ובא לציין ישות חברתית מושחתת, אלימה וטפילית. גיבור הסיפור הופך ממושפל ומדוכא למשפיל ומדכא, מפגיע לפוגע, משלומיאל נקי – כפיים למצליח עתיר – חטאים. רק ייסורי המצפון, המתעוררים להדריך את מנוחתו, מולידים את הדחף לחזור בתשובה באמצעות וידוי. גרעינו הדרמטי של הסיפור אחוז בשתי טרגדיות : הטרגדיה של הברנש הקטן, שדווקא הצליח במעשיו והגיע לתכליתו וכל תאוותו היתה בידיו, אך נפשו נקפה מאובדן אהבתו, שהוא בגד בה במזיד ונטשה לאנחות. מבעד לסיפור סיוטי החלומות צפה ועולה הטרגדיה של גולדה, שחייה נלכדים ונקרעים בעטיו של ‘הברנש הקטן’, המזדמן להכחיד את כל אהוביה : האם נפטרה, האחות הקטנה נקטפה באיבה, חתנה נחטף והוגלה לארץ – גזרה, בעלה נתגלה כבן – בליעל, שעזב אותה גלמודה ומעוברת בעת צרה ומצוקה – ובנה יחידה, שגדל בלי אב, גויס למלחמה בחצי – האי קרים. תורת ‘הברנש הקטן’ אינה משנה רציונלית, אלא תהליך הפותח בדמיון תמים, עובר אל קליטה חושית, ממנה – אל התודעה, וממנה – אל הוויה יצרית אלימה, מלשון סגי – נהור לעובדות כדורבנות. והכל – בעטיו של חינוך גרוע ומושחת. מנדלי מוכר – ספרים כתב את ספרו דאס קליינע מענטשעלע אך ורק ביידיש. מהדורתו השלמה האחרונה הופיעה ב1907 – . ספר זה הוא תרגום עברי ראשון של יצירה מעניינת זו.