זיכרונות

הספר מתחיל כסיפור אהבה בין שני צעירים שראו אחד את השנייה ונישאו למרות נורמות חברתיות שבהן המנהג להינשא בשידוך ברובו היה תועלתי. הנישואין נערכו בין בחורה צעירה ויפה, שמשפחתה ענייה, וצעיר מרדן, שמשפחתו אמידה, ששאף לצאת מתחום עולמו הצר ולראות עולם. כך התחיל הסיפור של סבא וסבתא שלי שלולא כן המשפחה שלי לא הייתה קיימת היום.הספר אודות ההורים שלי נכתב על התקופה של טרום מלחמת העולם השנייה, תקופת המלחמה ולאחריה עד הרגע שבו הורי מכירים אחד את השנייה ונישאים. הורי גדלו בעולמות שונים, אבי נולד למשפחה שדגלה והושפעה מהתנועה הציונית ואמי נולדה למשפחה שנטתה לחברה והתרבות הפולנית. המשפחות היו מסורתיות ובחלקן אורתודוכסיות אולם הצעירים שבהן נטו לתפיסות חיים לא אורתודוכסיות.הרצון לכתוב אודות הורי נובע מהצורך לשמר ולזכור, לעולם לא לשכוח. היו משפחות, היו חיים, היו חלומות שכולם נרמסו ומהנתק והאובדן בנו חיים חדשים. אם לא נפתח צוהר לחיים שהיו, לעולם שהיה ואבד, הכול יישכח וייזרק לתהום הנשיה.הורי, במהלך השנים, העלו מדי פעם זיכרונות שהיו כמו פירורי מידע, כמו יהלומים קטנים ונוצצים המפוזרים באיזה חלל שאותם היה צריך לכנס ולסדר ולתת להם ביטוי מוחשי. הם החלו את חייהם במשפחות שחיו חיים מלאים, טובים, מאושרים ושלא מרצונם חוו אובדן וניתוק ממשפחותיהם הגרעיניות. מהאפר והעפר, מהאובדן, מטלטלות המלחמה, הם בנו חיים והקימו משפחה.כבת לניצולי שואה מצאתי לנכון לכתוב על ההורים שלי. זיכרונות שאותם סיפרו הורי, בצורה ספוראדית, שאותם ליקטתי וכינסתי לעלילה. חוויית הכתיבה הייתה מאוד רגשית וגרמה לי להתקרב לאנשים אהובים שאותם אני רוצה להבליט ואם אפשר גם להנציח. הרגשתי שאני עושה מסע חיים עם ההורים שלי גם בלי להיות איתם.