יש לי סלט פסטה בראש

אֲנִי אוֹהֵב פַּסְטָה בְּכָל הַטְּעָמִים:
עִם רטֶֹב שַׁמֶּנֶת וּפִטְרִיּוֹת,
רוֹזֶה אוֹ עַגְבָנִיּוֹת,
עִם קְצָת גְּבִינָה מְלוּחָה וּפֶּסְטוֹ
וְלִפְעָמִים כָּכָה, בְּלִי כְּלוּם, נֵטוֹ.
אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב פַּסְטָה,
שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי הֵן בְּצוּרַת פַּסְטָה.

הספר "יֵשׁ לִי סָלַט פַּסְטָה בְּרֹאשׁ" נולד מתוך למידת נושא הקשב והריכוז, שהחלה כשבתה של המחברת עצמה החלה להתמודד בכיתה א׳ עם כל הקשיים הנלווים המוכרים, בבית הספר, עם חברים וכמובן בבית.
כשנועה קידר שוורץ הקריאה לבתה את הסיפור בפעם הראשונה, הרימה הבת את מבטה ושאלה בתום כובש. "אימא, כתבת עליי? על הימים שיש לי בבית הספר?" "ברגע הזה הרגשתי שהצלחתי להעביר את מה שעובר עליה החוצה", מספרת קידר שוורץ, אני חושבת שספר כזה יכול לעזור לכל כך הרבה ילדים וילדות צעירים  להתחבר לדמות הילד ולהזדהות עימו. ילדים צריכים לדעת שזה בסדר להרגיש כך."

נועה קידר שוורץ, מורה ומחנכת בבית ספר יסודי, היא מנהלת החינוך החברתי והקהילתי ביישוב מגוריה. בעבודתה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי היא רואה מקרוב את התמודדותם של ילדים והוריהם עם הפרעות קשב וריכוז, והיא שותפה מלאה בקשיים, בדרכי הטיפול ובתהליכים שהם עוברים. ספרה "יש לי סלט פסטה בראש" נועד להביע במילים את העומס הרגשי ואת ה"רעש" שחווים ילדים צעירים עם הפרעות קשב וריכוז.