משפחת פאנג

משפחת פאנג הוא קומדיה שחורה שנונה, אירונית ואמפתית, טרגית ומצחיקה. הספר בוחן במקביל את מערכות היחסים בין ילדים להוריהם, את השפעת האמנות על חיי היומיום ואת השאלה האם אנחנו אחראים לחיינו או רק שותפים סבילים לחייהם של הסובבים אותנו.
העלילה חושפת את חייהם הסבוכים של בני משפחת פאנג: ההורים קייבל וקמיל, אמני מיצג שרתמו את ילדיהם אנני ובאסטר (מוצגים א+ב) לחלק מיצירת האמנות שלהם. כיוון שמטרת היצירות היא להפר את הסדר הציבורי ולגרום לעוברים ושווים לפעול (או בלשון הילדים, גיבורי הספר: לא ברור איך אבא ואמא לא הגיעו לכלא) אין פלא שבריאותם הנפשית של באסטר ואנני מעט מעורערת, כמו גם יכולתם להתמודד עם חיים בוגרים. בפתיחת הספר, נאלצים באסטר ואנני (בשנות העשרים לחייהם) לחזור לבית ההורים כל אחד בשל כישלון חיים קולוסאלי. בבית ההורים דבר לא השתנה, והאיחוד המשפחתי מעורר את כולם לבחור בין אמנות למשפחה.

בריאיון איתו מספר קווין וילסון על הקונפליקט האישי הזה בחיו – בין כתיבה ל"חיים האמיתיים". הוא אמנם לא הופך את בנו הקטן ליצירת אמנות, אך לעתים מוצא את עצמו דוחה את משימות החיים כדי לאפשר זמן לכתיבה. "כשאני כותב אני יודע שזה הדבר הטוב ביותר בעולם, ו'החיים' מפריעים לי באמצע… כשאני לא כותב זה נראה כמו דבר מרוחק ולא ברור… אולי זה כמו כל דבר אחר בחיים: אתה עושה את הדברים שאתה פחות אוהב כדי לעשות את דברים שאתה יותר אוהב."
משפחת פאנג הוא רומן הביכורים של קווין וילסון, שחי בטנסי עם בניו ואשתו המשוררת (ליה אן קאוץ') ועובד כעוזר מחקר במחלקה לספרות אנגלית. אוסף סיפורים שלו (Tunneling to the Center of the Earth), ראה אור ב-2009 וזכה בפרסים.