גראסייה

"בחתונה הראשונה," אמרה לה אימהּ, מבליעה את המילים בעודה חובטת בבצק, "את מיועדת רשמית לבעל שנבחר עבורך. החתונה השנייה תיערך לאחר שתבחיני בכתמי דם ראשונים בתחתונים שלך. עד אז את אסורה בנגיעה של החתן המיועד!" 
דם, דם, דם, שעטו המילים האדומות, המאיימות, בראשה של גְּרַאסְיָיה. כיצד יגיעו כתמי דם לתחתוניה? ומה זאת בכלל אותה נגיעה?
בת תשע הייתה גְּרַאסְיָיה כשהשיאו אותה הוריה לבחיר ליבם. ילדה החולמת ללמוד לקרוא ולכתוב, אך קבורה במטבח המפויח של אימה, מאחורי הררים של עדשים ואורז שעליה לברור; ילדה שכל תכליתה בעולם הוא לשמש אחרים. כמטבע עובר לסוחר היא מועברת לבית חמותה, שפחה חרופה ללא הגנה, זכות דיבור או בחירה. אך מנקודת הפתיחה העלובה שנתנו לה החיים בוראת הילדה הצנומה והמושתקת את עולמה. בחוכמה, ביצירתיות ובעורמה היא מפלסת את דרכה בין המסורות הישנות הכובלות אותה ופורצת את מנעוליהן. היא בונה את עצמה, את ביתה, את משפחתה ומעלה את בעלה לגבהים חדשים. 
סיפורה של גְּרַאסְיָיה נמתח על רקע סמטאות המלאח (גטו יהודי) של מרוקו של תחילת המאה שעברה, בתיאורים מרהיבים המחיים את התרבות, את המקום ואת זמן ההתרחשות. זהו סיפורו של דור של נשים שבחרו לפלס את דרכן החוצה מתוך המטבח, לקרוע מעליהן את הבורוּת שנגזרה עליהן ולחלץ עצמן, סיפורן של נשים שנלחמו על דרכן בעולם, שבזכותן — הכול השתנה.

יוכי בן־משה (יפת), נשואה לגבי, אימא וסבתא, אומנית יוצרת. זהו ספרה הראשון, המבוסס על סיפורה האמיתי של אימה, גְּרַאסְיָיה.