על קוצר החיים

"רוב בני האדם, פָּאוּלינוּס, מלינים על רשעותו של הטבע: על כך שאנונולדים למשך חיים קצר, על כך שמידת הזמן הקצובה לנו חולפת כה מהר,כה בחטף, עד שלמעֵט אנשים ספורים, חייהם של השאר נקטעים בעצםההיערכות לקראתם. ועל מה שנדמה בעיניהם לצרת הכלל נאנחים לא רקהאספסוף וההמון הפוחז: רושם זה עורר מחאות גם מפי אנשים נודעים. מכאןאִמרתו של גדול הרופאים, 'החיים קצרים, ארוכה האומנות'.מכאן גם טענתו של אריסטו בהתנצחו עם הטבע, טענה שכלל אינה הולמתאדם חכם כמותו, שהטבע העניק לחיות חיים ארוכים עד מאוד, כך שהןעשויות לחיות על פני חמישה או עשרה דורות, ואילו לאדם, שנולד למעשיםרבים וגדולים קבע מסלול חיים קצר הרבה יותר.לא זמן מועט יש בידינו אלא שאנו מאבדים זמן רב. חיינו ארוכים דיים והםנקצבו לנו ברוחב לב לשם הגשמת הדברים הגדולים ביותר, אם רק נכלכלאותם בתבונה עד תומם. ואולם, כאשר הם נמוגים בגלל בזבזנות ורשלנות,כאשר אין הם מוקדשים ולו לדבר טוב אחד, הרי רק כשקִצנו דוחק אנו מביניםשחיינו חלפו מבלי שהבחנו בכך."לוקיוס אנאיוס סנקה נולד בקורדובה שבספרד בשנת 1 לפנה"ס לערך, למשפחה עשירה ממוצא איטלקי. בשנת 64, לאחר השריפה הגדולה ברומא ומעשי הביזה של נירון קיסר – לשעבר תלמידו – החליט סנקה להתבודד, פרש מחיי הציבור וגלה הרחק מרומא. בשנת 65 נגזר עליו להתאבד משום ששמו נקשר בנסיון ההתנקשות הכושל בחיי הקיסר. סנקה, מאבותיה הבולטים של תורת הסטואה, הוא אחד הפילוסופים המערביים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.מתרגמת הספר, נאוה כהן, מוסמכת החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת לת אביב. לימדה רומית ויוונית עתיקה בחוג ללימודים קלאסיים בשנים תשס"א-תשס"ו.