יותר מדי אושר

"היא שנאה לשמוע את המילה "בריחה" בכל הנוגע לפרוזה. היא יכלה לטעון, ולא רק כהלצה, שהחיים האמיתיים הם הבריחה. אך זה עניין חשוב מכדי להתווכח עליו."

שורות אלה מתוך הסיפור "רדיקלים חופשיים" הן הדרך ההולמת להתייחס לחיים המקופלים בקובץ הסיפורים המהולל הזה. החיים האמיתיים מתנפלים בברוטאליות על הדמויות של מונרו – בצורות של רצח ושיגעון, מוות, גירושין ומגוון דרכים של מפח נפש והולכת שולל – אבל אלה מגיבות בזקיפות קומה ובבהירות מחשבתית שפורקות את המציאות מנשקה, לעיתים בשיוויון נפש עוצר נשימה.

ביקורות מחו"ל

מרתק… אם ישנה סופרת שמוכיחה שהסיפור הקצר אינו אחיו הצעיר וחסר ההשראה של הרומן, זוהי אליס מונרו. פיננשל טיימס

"מדוע מונרו כל כך טובה? זה משום הסגנון – סגנון שכל כולו מתבסס על זרם שוצף של פרטים – שבו טמונה גדולתה של מונרו. זה משום שאנחנו מוצאים בו פרוזה שמבטאת משהו עמוק (צ'כובי): שיטוט חסר מנוחה בין עכבות, בדיוק כפי שעושה המוח." אינדיפנדנט של יום ראשון.

"סיפורים מהפנטים, הקשורים זה לזה בקשרים פנימיים, ומאוזנים היטב – לא בדיוניים לחלוטין ולא עובדתיים ויבשים. מגעה הקליל של מונרו, והדרך המעודנת שבה היא מקשטת את האמת באים לידי ביטוי בספר זה המואר בדפוסי החיים." אקונומיסט

אליס מונרו, סופרת קנדית ואמנית הסיפור הקצר, היא כלת פרס בוקר 2009 ופרס הסיפור הקצר הקנדי. פירסמה עד כה 15 ספרים שתורגמו ברחבי העולם. מספריה שראו אור בעברית: "חיי נערות ונשים (זמורה ביתן) ו"בריחה" (מחברות לספרות). היא נולדה וחיה באונטריו.

אליס מונרו (שם נעוריה ליידלו) היא מחברתן של אסופות סיפורים קצרים רבות ונפלאות, ביניהן האסופות המהוללות בריחה ושנאה, ידידות, חיזור, אהבה, נישואים, שפורסמו לאחרונה, כמו גם The begger maid (שהיה מועמד לפרס הבוקר) וסודות גלויים (זוכה הפרס הספרותי מטעם רשת חנויות הספרים WH Smith). סיפוריה מופיעים כדרך קבע בניו יורקר, והיא זכתה פעמיים בפרס גילר ובפרס המושל הכללי במולדתה קנדה. אבות אבותיה נולדו בעמק אטריק שבאזור ישובי הגבול הסקוטי, והיא חיה באונטריו.

מונרו, סופרת מצליחה ומוערכת בכל צפון אמריקה, מרבה לכתוב על דמויות מחייה באזור הכפרי של מחוז אונטריו בקנדה. כתיבתה מרבה לעסוק בנשים ובחייהן.

יותר מכל סופר אחר מאז צ'כוב, מונרו מתאמצת להשיג – וגם משיגה – בכל אחד מסיפוריה שלמות כמו-גשטאלטית בהצגת מסכת חיים. מאז ומעולם היה לה כישרון גאוני לפיתוח רגעים של התגלות נשגבת, לקילוף אריזתם ולהגשתם לקורא… הרגעים שהיא דבקה בהם הם רגעים של מעשה דרמטי, הרה גורל, בלתי הפיך. ומבחינת הקורא, פירוש הדבר שאי-אפשר אפילו להתחיל לנחש את המשמעות של סיפוריה לפני שעוקבים אחר כל נפתול שלו. העמוד או שני העמודים האחרונים הם תמיד אלה שמדליקים בבת אחת את כל אורות הבמה.

מונרו החלה לכתוב סיפרים כבר בגיל 15 וסיפורה הראשון "מימדים של צל" התפרסם בעיתון סטודנטים בשנת 1950. קובץ הסיפורים הראשון של מונרו "ריקוד הצללים המאושרים" ראה אור בשנת 1968 וזכה להצלחה מיידית . הספר זכה בפרס הספרותי החשוב ביותר בקנדה.