חיי שרה

האנשים המציאותיים מדי נמצאים בכל מקום. הם השדרה המרכזית של החברה. יש להם תבנית ידועה של דעה וחוויה, הם יעדיפו תלוש משכורת גבוה על סיפוק בעבודה, הם חושבים שבהיותם יצרנים משתפי-פעולה, הם התרומה הכי חשובה לחברה. הם מאמינים בג'ונגל של החיים כל עוד העדר לא מאורגן ויש עדיפות לטורפים. הם לאומניים במידה ולאומיים בהפרזה ונחלצים תמיד לטובת הסדר הקיים. נעים בבלבול סביב מרכז פוליטי מדומיין, לא רואים עוולה ואפליה, מצביעים על יחסיות ההוויה כתירוץ להסבת המבט. הם מפונקים אבל עובדים קשה, תמיד מעדיפים את השורה התחתונה של רווח ויעילות. הם יכולים להתפלפל שעות על איכות הלאטה והפקאקטע ולגזור מכך השקפת-עולם שלמה. מדקלמים את לשון החוק ומתעלמים מהמציאות המוכתבת להלכה, שליטה וכוח אינם רע הכרחי, המדינה מעל לכל. ומעליה? זה בסדר גמור שיש אחד שמחליט. יש להם משנה סדורה לכל דבר והם יקפצו להילחם בכל אויב מבפנים שהוא אחר לחלוטין מהם, ללא הבדל דת גזע ומין. הם דרוויניסטים עם חמלה, נחרצים, מאוימים תמיד, עליונים. כשהם מתים ועולים לשמיים – אלוהים בועט אותם לאלפיים שנות גלות במדור הנשמות המבוזבזות. אם במקרה אתה אחד מהאנשים המציאותיים מדי, הנח את הספר הזה מידך.