אל האופק

אל האופק, הכרך השלישי בטרילוגיית הרומנים האוטוביוגרפיים, נפתח במפגש משמעותי של הסופר־מספר עם כומר יווני־אורתודוקסי על חוף הים באשדוד ב־1973 ומגולל תקופה זו עד לפרישתו מהקריירה האקדמית כפרופסור אמריטוס.
הרעיונות השזורים ברומן משקפים את עולמו הפנימי של המחבר החל מסוגיות פילוסופיות שנולדו בעקבות ניסיונו האקדמי וכלה בתובנות חברתיות על אודות החיים, התרבות והחיבור בין אנשים. כל אלה מצטרפים יחדיו ליצירה מורכבת ומעוררת השראה, אשר חוצה את גבולות האוטוביוגרפיה האישית.
רעיון האופק, כפי שמוצג ברומן, הוא דימוי רב־משמעות. הוא מייצג את הגבול הדק שבין הידוע לבלתי ידוע, בין מה שבר השגה לבין מה שדורש מאמץ, חלומות ושאיפות. האופק עומד תמיד מולנו, מזמין אותנו לשאוף קדימה, להתפתח ולמצות את הפוטנציאל האישי שלנו, ללא תלות במסע חיינו בנקודת הזמן הנוכחית.

רוברט אלבז הוא פרופסור אמריטוס לספרות השוואתית בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. הוא פרסם וערך חמישה עשר ספרים באנגלית ובצרפתית הן בצפון אמריקה הן באירופה.
זהו ספרו השישי בהוצאת אוריון, קדמו לו הספרים: המלאכה השומרת; תלמה קרייס; רחשי סביבה; חביב; רוח זרה.