לאקאן, קבלה ומקובלות

קבלה לבית ספר לרפואה בישראל היא משאת נפשם של רבים.
בתי הספר לרפואה יצרו הליכי מיון שונים למועמדים העונים
על קריטריון הסף של סכם הבגרות-פסיכומטרי. עם זאת לבית הספר
לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון המועמדים נבחרים באמצעות
ראיונות קבלה. התמה המרכזית ביסוד ראיונות הקבלה היא כי אין
להסתפק בהישגים לימודיים ופסיכומטריים כמדדים יחידים לבחירת
רופאים לעתיד, אלא יש לאפשר לבני האדם לבחור את רופאיהם,
כמובן בדרך מושכלת, מובנית ומבוקרת.
כיהנתי מספר שנים כיושב ראש ועדת הקבלה של בית הספר
לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון, ובהרצאות סיכום שנתיות במסגרת
זו הצגתי לפני חברי הוועדה והפקולטה למדעי הבריאות היבטים
פסיכואנליטיים של ראיונות הקבלה, כדי להרחיב את הדעת להיבטים
לא מודעים היכולים להאיר זוויות חדשות ובלתי מוּכָּרוֹת של ראיונות
הקבלה בפרט ושל ראיונות בכלל.
לאקאן, קבלה ומקובלות מבהיר את מושג הלא מודע של פרויד
ותהליכיו ואת התיאוריה הפסיכואנליטית השפתית של לאקאן ובתוך
כך מתייחס לסדרים הלאקאנייניים: הממשי, המדומיין והסמלי, ומדגים
אותם בראיונות הקבלה, כמו גם לשיחים של המאסטר, האוניברסיטה,
ההיסטרי והפסיכואנליטי בראיונות אלה.
הספר עוסק גם בנושאים של איווי, אחרוּת, סימבולי וסמיוטי בוועדות
הקבלה. כתיבתו של ספר זה העלתה בי את המחשבה לתת משמעות
חדשה למושג "מקובלים". עם התקבלותנו אין מסתיים הליך הקבלה,
אלא רק מתחיל, שהרי בהמשך הדרך עלינו להתקבל על ידי עצמנו ועל
ידי אחרים, ורק בסופו של תהליך חיים ארוך זה נוכל להפוך "מקובלים".
בדומה, נפתח תהליך ארוך שבו אנו לא רק מתקבלים, אלא מקבלים את
מגוון האחרים. כך מתרחבת המשמעות החדשה של המושגים "קבלה"
ו"מקובלות".