ניצנה

1948, מדבר סיני – חיילים מוצאים בחולות תינוקת בדואית נטושה ומביאים אותה לישראל. הם קוראים לה ניצנה. כארבעים שנה אחר כך, משמשת ניצנה כעוזרת במוסד למפגרים שנפתח סמוך לביתו של ויקטור. 
ויקטור, גבר ממוצא יווני בן 59, שכל משפחתו נספתה בשואה למעט אחותו, שאף במשך כל חייו להתערות בחברה הישראלית ולזכות ליציבות בה. הוא הפך לקצין בצה"ל, הקים משפחה והתקדם בעבודתו. 
אולם לאחר יותר משלושים שנות נישואים, אשתו מודיעה לו כי היא נוטשת אותו כדי לבלות את שארית חייה עם אחותה הגדולה ממנה, שלא נישאה מעולם.
ויקטור אינו מוצא נחמה למצוקתו. לא מידידו הטוב, לא מילדיו שהתרחקו ממנו במהלך השנים ולא מבקבוק הראקי החביב עליו. 
רק המפגש עם ניצנה מטלטל את עולמו הסדור והמוגדר ומכניס לחייו תשוקה וציפייה, אך גם סכנה גדולה ולבסוף – אישום ברצח ומשפט מתוקשר. 
"ניצנה" הוא רומן מרתק ומותח, הכתוב ביד אמן ופורש יריעתו מימי מלחמת העולם השנייה ביוון ועד שנות התשעים של המאה העשרים בישראל. במרכז הרומן עומדת ההתנגשות בין הסדר הפטריארכלי הישן שעל פיו חונך וגדל ויקטור, לבין ערכים פמיניסטיים הפולשים אל חייו מכל כיוון וסוגרים עליו. חסר אונים צופה גיבור הסיפור בקריסת אידיאל הגבר הלאומי שבו דבק מאז הגיעו ארצה, אך גם מצפה לתפנית שתטעין את חייו במשמעות חדשה.
אביחי אורן, מתגורר בתל אביב, מלמד היסטוריה באוניברסיטה הפתוחה ומחברו של הרומן "שלישיית בית הכרם". "ניצנה" הוא ספרו השני.