רקוויאם לז'בו

הספר מתאר את צמיחתה של תנועת החרות מסוף שנות ה60, ממפלגת אופוזיציה דחויה, קפואה ומזדקנת, לתנועה המונית שכבשה בסערה את הרחוב ואז את השלטון, ומהווה את גרעין מפלגת השלטון במשך מעל 40 שנה.
את המלחמות הפנימיות שכרסמו בה ומנעו ממנה לממש את מלוא כוחה, האהבות והשנאות האישיות. בשילוב אנקדוטות שמעידות על כך שפוליטיקאים, עד כמה שזה מפתיע, הם גם בני אנוש. הכל במבט אישי של המחבר שהתבגר לתוכה והיה מעורב באירועים שהיו ציוני דרך או לפחות צפה בהם מקרוב.
הספר עוסק גם בתנועת בית"ר ובגופים חוץ פרלמנטרים שפעלו במחנה הלאומי ותרמו תרומה משמעותית ל"מהפך" הליכוד ב1977 האירועים המתוארים, משולבים בהבלחות על החיים בתקופה הסוערת שבין מלחמת ששת הימים ל"מהפך" של הליכוד בשנת 1977 ועד למלחמת המחנות בשנות ה80. כיצד בגין דחף החוצה את האליטה האינטלקטואלית הז'בוטינסקאית והשאיר את השליטה בתרבות לשמאל. מתי תנועת החרות תמכה בשביתה במגזר הציבורי. איך ההסתדרות הכללית הצילה את הליכוד מקריסה ערב ה"מהפך". למה בגין לא רצה שגאולה כהן תביט קדימה בתקווה. איך נולדה תופעת ה"נסיכים" ואת מי היא שרתה, המעטפות השקופות שהצילו את יצחק שמיר מתבוסה לאריק שרון. למה גורש שרון מחדרו במצודה. איך התחילה האימפריה של שאול אלוביץ. מדוע "ידיעות
אחרונות" דרשו רחוב על גלגלים, ההחלטה של דורית בייניש שהתגלגלה לרצח רבין ועוד.
זהו סיפורו של המחבר אבל גם סיפורם של מאות ואלפי "חיילים אלמונים" שפעלו במשך שנים במערכות הבחירות וביניהן כדי להחזיק את השלטון בידי המחנה הלאומי ולא זכו להכרה של ממש בתרומתם.