בשבחי ההליכה

ההליכה כמרכיב חיוני לחירות האדם וכמרגוע לגוף ולנפש בעיניו של אינטלקטואל אנגלי בן המאה ה-19."את היום שבו הוכנסתי סופית בסוד מסתרי ההליכה מציינת אבן לבָנה. זה קרה כשחגרתי תרמיל גב ויצאתי מהיידלברג לצעידה דרך רכס אוֹדֶנווַלד. אז ידעתי לראשונה את התחושה המענגת של עצמאות והתנתקות שממנה אפשר ליהנות במהלך טיול רגלי. חופשי מכל טרדות לוחות הזמנים של רכבות ומכונות מיותרות, אתה סמוך על רגליך שלך, עוצר מתי שאתה רוצה, פונה לכל שביל שמושך את לבך, ופוגש מגוון יוצא דופן של חיי אדם בכל פונדק דרכים שאתה בוחר ללינת לילה." [לֶסלי סטיבן, מתוך הספר]סר לֶסלי סטיבֶן, בן למשפחת אנשי רוח אנגלים מן הדרגה הראשונה, נולד ב-1832 בלונדון ומת ב-1904 בעיר הולדתו. הוא נודע כמבקר ספרות, עורך, היסטוריון של הפילוסופיה האנגלית ואיש ספר מוערך בתקופתו. נחשב לחלוץ חוקרי הממד החברתי בספרות. בביקורתו על יצירותיהם, לסלי סטיבן עודד את הסופרים תומס הַרדי, רוברט לואיס סטיבנסון, הנרי ג'יימס ואחרים. כאדם יצא ללסלי סטיבן שם של איש נחבא אל הכלים, ביישן ומכונס בתוך עצמו. המפורסמת מבין ארבעת ילדיו היא הסופרת וירג'יניה וולף, שדבריה עליו מצורפים כהקדמה ייחודית לספר זה.