הלב לא אמר כי טעיתי

מרגע שהמלצר הצעיר הגיש לאפרת את ארוחת הערב שלה בבית המלון שלחוף הים, לא יכולה היתה להסיר ממנו את עיניה כשדופק ליבה מואץ. מה בו משך את תשומת ליבה כמגנט?

מה גרם לה לאפרת להתבודד במלון ולהתרחק מחייה ומביתה שבירושלים?

אפרת, גיבורת הספר השיגה כמעט כל אחת ממשאלותיה לחיים בעלי משמעות, עד לרגע בו פגע ברק בחייה השלווים אשר גרם לה להסתגר באבלה הכבד בביתה לזמן ממושך.

האירועים במהלך תקופת האבל הארוכה, מחשבותיה הרבות ובעיקר יד הגורל, הובילו אותה לחיים מפתיעים, מעוררי השתאות, מדהימים ולגמרי בלתי נתפסים.

"הלב לא אמר כי טעיתי" – כתוב ברגישות רבה, במלוא הכנות ומכיל בתוכו זרעי ציאות. בחיפושיה, שהועצמו בדימיונה, אחר אהבה שאבדה בנסיבות חייה המורכבים, נסלל לפניה שביל חדש, שמעלה אותה לנתיב העולה על כל דימיון.

זהו איננו ספר מתח. זה המתח שחי בתוכנו, ברומן חיינו. זה המתח שדוחף אותנו להגשים את חלומותינו עם כוונה רבה, תקווה ואמונה.

"הלב לא אמר כי טעיתי" הוא רומן הביכורים של אמירה סופר, דור שלוש עשרה בירושלים, נצר לשושלת "הפלא יועץ" מצד אמה ובת למשפחת סופרים מצד אביה. שנים רבות היתה מורה לפסנתר ובעלת סטודיו לגרפיקה.

אהבתה הגדולה לכתיבה הביאה ליצירתו של ספר זה הכתוב ברגישות סוחפת, שזור בפתגמי לדינו מבית אמה וכולל קישורים ליצירות מוסיקליות המלוות אותה לאורך חייה.

שם הספר נלקח מאחד השירים האהובים "עלאש" המושר ע"י שלמה ארצי ושמעון בוסקילה ומילותיו נכתבו ע"י הזמר והמשורר יהודה מסס.