המרדף אחר צדק קוסמי

'צדק חברתי' חותר לעשיית צדק למען פלח אחד בחברה, תוך התעלמות מהתוצאות לחברה בכללה. לפיכך, יהיה מדויק יותר לכנותו בשם צדק אנטי-חברתי, שהרי הוא מתעלם מהמחיר שהחברה תצטרך לשלם.

כולם רוצים ״צדק חברתי״. צעירים זועמים זועקים את שמו בהפגנות. פוליטיקאים מדביקים אותו למצע. לאף אחד אין מושג מה זה בכלל ״צדק חברתי״, האם או אפשרי, והאם הוא בכלל מועיל.
 
הדרישה ל"צדק חברתי" היא הרבה יותר מדרישה לתיקון עוולה. זו תביעה לצדק קוסמי — צדק שבו העולם, הטבע, ההיסטוריה, החברה ואפילו הרצון והנטיות האישיות של הפרט יתיישרו לפי משאלות ליבו של מתכנן יודע כל, בדרך שתספק לכל בני האדם שוויון מוחלט בתנאים ובתוצאות.

זוהי שאיפה מוסרית אינטואיטיבית ורווחת. אך כפי שמראה תומס סואל בספר בהיר, קולח ומנומק זה, כל ניסיון להשיג "צדק חברתי" חובק כול כזה יוביל תמיד לאי-צדק חמור מזה שניסה לתקן. 
סואל, כלכלן ופילוסוף פוליטי אמריקני, מוכיח בספר על יסוד ההיסטוריה, הניסיון וההיגיון כי המרדף אחר צדק קוסמי פוגע תמיד בשוויון בפני החוק, מערער את זכויות הפרט, ולא-פעם גם מוביל להקמת משטרי זוועה רצחניים. 

האם פעילי הצדק הקוסמי מונעים מחמלה או מתאוות כוח ותהילה?
מדוע האפליה המתקנת פוגעת בעיקר בקבוצות שהיא מבקשת לסייע להן?
כיצד חקיקה המודרכת על ידי עקרונות צדק קוסמי ממוטטת את יסודות הדמוקרטיה?
מדוע רדיפת שלום והתפרקות מנשק מובילות דווקא למלחמה?