הנער שלא שכח את שמו

סיפורו של מני נע בין תמימות של ילד רך לתעוזה של נער הממשיך לצעוד אל החופש גם כשרגליו פצועות וכואבות. הוא לומד את התפילות הנוצריות כדי לטשטש את זהותו היהודית. מוכר סחורה גנובה ובתמורה קונה מזון, גם כשהוא יודע שייענש על כך ויושלך לכלא.

במהלך מלחמתו להישרדות נאלץ מני להחליף תדיר שמות וזהויות. הוא מתיידד עם הפרה מומו אותה הוא רועה ולה בלבד הוא מגלה את כל סודות זהותו. בזהות בדויה כבנו של שבוי מלחמה הוא נעשה חביבו של קצין אס אס שמרעיף עליו שפע מתנות. בזכות אהבתו למוסיקה ויכולת השירה שלו כנער מקהלה בכנסייה ניצל מני לא אחת במצבים נואשים.

הסיפור נפתח ברקמת אהבתם של מני ונלי היפה מקונסטנטין שבאלג'יריה, חוזר לאחור, ומתוודע למסכת חייו המרתקת של מני, עד הגיעו למפגש המחודש עם נלי אהובתו. ואז, תחת חופת הכלולות, ברגע שאמור היה להיות המאושר בחייו, מתעמת מני עם עברו. הוא בורח מפניו אך זה משיג אותו. "כל כך הרבה רוחות מלוות אותי" מעיד מני, ואכן, דומה שהוא אף פעם לא לבדו. בכל צעד מלווים אותו בני משפחתו האהובים, בתחילה בגופם ובהמשך בנשמותיהם.

בדיוק וברגישות, מגולל ישראל זר־אביב סיפור שנכתב בהשראת אירועים אמיתיים. בסיפורו הוא סוחף את הקורא, דרך אירועים משמעותיים בקורותיו של נער עזוב בחשכת ימי מלחמת העולם, שכנגד כל הסיכויים, לרגע לא שכח את שמו.

ישראל זר־אביב, עורך דין במקצועו. נולד בישראל בשנת 1951 למשפחה שעלתה לארץ מקונסטנטין שבאלג'יריה בשלהי מלחמת העצמאות. אוהב אדם אשר אוזנו כרויה לסיפורים של אחרים.
ספר זה נולד בעקבות פגישה אקראית של הסופר עם גיבורו צבי למדן בה שמע את קורות חייו הסוערים.

זה ספר הפרוזה הראשון של זר־אביב.