הפוסט האחרון

"הרי אני הילד…
הילד שהלך יחף בשדות, שקטף תפוז ואכל ישר מהעץ,
שעשה בשכונה סקנדל, שרכב על האופניים עם הפחית בגלגל,
שבבוקר, כשכולם ישנים, פילח שוקו ולחמנייה עם חברים,
שאסף עצים למדורה כשאימא קראה:
'בוא כבר הביתה ילד שכונה!'
הילד שחלם ללא הפסקה, וכשהחיים הגיעו,
החלומות נכנסו למגירה,.

האם זוהי גרסתי הסופית?

הפוסט האחרון הוא סיפור…
סיפור על נורמה חצויה, על אדם שנפשו שוטטה בין שבילי ההצלחה, הכישלון, הכאב, האהבה והזוגיות במסלול החיים.
סיפור על היחסים שלנו עם עצמנו ועם הסובבים אותנו, ועל האופן שבו אדם יכול לשנות את חייו אם רק יאמין.
הפוסט האחרון הוא ספר אשר ביכולתו לתת לחייכם קמצוץ קטן של אמונה, השראה ותובנות אין־סופיות, להוציא אתכם מגבולות עצמכם, ואם תרצו באמת, בכל ליבכם – להתחיל מסלול חדש בחייכם, מסלול שקוראים לו "אתם".

צורי ויקטור דבוש, בן 40 ואבא ללירון, הוא משורר, סופר, מרצה ומנחה סדנאות לקבלה עצמית. כותב כדי לרפא את הלב, ללטף את הצלקות, לגעת, לשנות.
הפוסט האחרון מגולל את הסיפור מאחורי עשרות הפוסטים ומאות המילים שכתב ברשתות ואשר נגעו בהמוני אנשים.
זהו ספרו הראשון אשר מגולל את סיפור חייו מעורר ההשראה, דרך מסע חיים סוחף ומלא בתובנות, בטיפים ובמדריך עבודה מעשית.

"ברוך האדם האמיץ אשר חיבק את חסרונותיו, חיזק את ליבו ואת אמונתו ומצא בין הקשיים והחסרונות הזדמנות".
(צורי ויקטור דבוש)