השם

השֵם נפתח בתגלית מסעירה: השירה המקראית הקדומה מכילה תבניות סודיות בעלות משמעות מיסטית־דתית, שהן גימטרייה של השם המפורש. ממצא דרמטי זה סולל את הדרך לפענוח הצופן המספרי של הטקסט העתיק ביותר בתנ"ך, פרק ס"ח בספר תהלים, שבו טמון המפתח להבנת אחד האירועים המכוננים בתולדות עם ישראל. 

המזמור המסתורי מתאר את ניצחונם של ראשוני הישראלים שחיו ברמת הגולן על צבאו של פרעה מרנפתח לפני כ־3,000 שנה. מפלת המצרים, שהתחוללה בקרבת ימת החולה ולא ב"ים סוף", כפי שהורגלנו לחשוב, היא ככל הנראה הגרעין שממנו התפתח סיפור יציאת מצרים. מיצירה זו גם מתברר כי האמונה באל אחד לא נוצרה מתוך קנאות דתית שהביאה לדחייתם וביטולם של האלים האחרים, אלא מתוך גישה פלורליסטית שהכירה בתקפותם של אלוהי העמים ומיזגה אותם לכלל ישות אחת הקרויה בשם "אלוהים".

השֵם הוא מסע גיאוגרפי־תרבותי מרתק אל לב האמונה הישראלית. הוא מציע פרשנות מרעישה לסיפור השעבוד למצרים ולטביעת מרכבות פרעה, ובתוך כך חושף את האופן שבו התעצב הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי של הנדודים במדבר בדרך לארץ כנען.


"חיבורו של פרופסור ישראל קנוהל מנתח בצורה מקורית ומפתיעה ביותר את המקרא… השלכותיו עשויות לשנות בצורה מכרעת את הבנת ההתפתחות של תורת הסוד ביהדות, ובייחוד לתרום לתפיסה אחרת של הנושא שנחשב ללִבה — השם המפורש."
פרופ' משה אידל,
חתן פרס ישראל ופרס א.מ.ת בחקר הקבלה

פרופסור ישראל קנוהל מופקד על הקתדרה למקרא ע"ש יחזקאל קויפמן באוניברסיטה העברית, עמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן ומרצה אורח באוניברסיטאות ברקלי, סטנפורד ושיקגו. זוכה פרס שקופ לחקר המקרא. מחבר
רב־המכר מאין באנו (דביר, 2008), אמונות המקרא (מאגנס, תשס"ז), בעקבות המשיח (שוקן, תש"ס), שתורגם לשבע שפות ומקדש הדממה (מאגנס, תשנ"ג).


מתוך הביקורות על מאין באנו:
"…[קנוהל] מקצוען. אני חושב שהוא איש אמיץ. זהו ספר שיושב על תשתית מאוד עמוקה של ידע, של קריאה ושל עיון… ספר שיכול לחולל רעידת אדמה בנפשו
של איש צעיר."
הרב ד"ר בני לאו, 7 ימים, "ידיעות אחרונות"

"קריא, קולח… קנוהל הוא מהפכן… הדרמה מסתתרת בכתיבה שלו… [הוא] עובד כבלש. מלאכתו היא מלאכת תצרף עדינה."
ד"ר חגי דגן, מוסף ספרים, "הארץ"