זאוס בוול סטריט

המיתוסים היווניים כמו חוברו על מנת להמחיש את התנהלות הכלכלה והחברהבימינו. המיתוס של מידאס הוא סיפורה של הכלכלה הגלובלית הנשלטת על ידיתאוות בצע וחמדנות. המיתוס על בלרופון קוטל הכימרה יכול להיקרא כסיפור על היבריס של טייקונים שהצלחותיהם גורמות להם לדמות עצמם לאלים. ההידרה רבת הראשים והזרועות היא בת דמותן של קבוצות הריכוז השולטות במשק. הרקלס, תסאוס, פרסאוס, יאסון ואודיסאוס היו גיבורי תרבות של דור צעירים אמיצים ביוון המיתולוגית, כשם שיזמי היי–טק סדרתיים כמו סטיב ג׳ובס וזוהר ויהודה זיסאפל הם גיבורי התרבות של דור צעירים משכילים בקליפורניה ובישראל. אטלנטה, האצנית והציידת המיתולוגית, קדמה ליזמות ומנהלות בנות ימינו המתעקשות לנפץ את תקרת הזכוכית.הספר זאוס בוול סטריט שואב מהמיתולוגיה היוונית סיפורים שממחישים באופן ציורי וחושני נושאים כמו עושר, עוני ואי שוויון, ריכוזיות, הון–שלטון, חדשנות, יזמות, צמיחה כלכלית, עבודה, כסף, גלובליזציה, הגירה, תרבות צריכה, כלכלת סביבה, מחיר המלחמה, כלכלת ספורט, תחזיות כלכליות, משברים כלכליים, ואפילו תיאוריות ומודלים כלכליים. זאוס בוול סטריט מציע קריאה כלכלית עכשווית של המיתולוגיה היוונית, ומצביע על הדמיון המפתיע בין ערכי היסוד של החברה המיתולוגית לאלו של החברה הקפיטליסטית, שתי תרבויות שמקדשות רציונליות ויעילות, מעריצות הצטיינות, תחכום, תושייה, ערמומיות תוקפנות והצלחה, ומשתמשות בתמריצים כלכליים כדי לעודד יוזמה ונטילת סיכון. האמונה בכוחו המאגי של השוק החליפה את האמונה בזאוס, אפולו ואתנה; פולחני ההפרטה והקיצוצים בתקציב החליפו את פולחני האלים: חגיגות השכר והבונוסים בחברות ציבוריות הן הד לפולחני היין וההוללות של דיוניסוס.השימוש במשקפי המיתוסים מחדד את הבנת העולם הכלכלי של ימינו. עוצמתו ויופיו של המיתוס, שריתקו שומעים, קוראים וצופים לאורך הדורות מסייעים להמחיש ולחדד סוגיות כלכליות–חברתיות ולהציג את הכלכלה כסיפור מרתק.מוריה אבנימלך היא מרצה לכלכלה ולמדיניות חברתית בבי“ס לכלכלה, המסלול האקדמי המכללה למנהל, חוקרת בתחומי כלכלה וחברה, ומחברת הספרים רווחה מתקתקת, הכלכלה והפוליטיקה של הרווחה בישראל )ספריית הקיבוץ המאוחד, 2002) ואוצר נעלם, הפנסיה כמנוף כלכלי (גלובבס הספריה וקרן בית ברל, 2003)