זה לא יכול להיות

באותו הרגע הבנתי שאני במלחמה, ולכן לא הרשיתי לעצמי להתעלף. במלחמה לא מתעלפים, אמרתי לעצמי. המטרה שלי היא להחזיר אליי את תום ולהציל אותו מהתעללות, וזה מה שאעשה. ארגנתי לבדי חמ”ל; פתחתי במחשב תיקיות של “נזקקות”, “אפוטרופוס לדין” ו”מומחים לניכור הורי”, והתחלתי לאסוף חומרים כדי ללמוד על האויב שבו אני נלחמת. ועם זאת, ככל שנחשפתי למידע רב יותר, כך הייאוש הזדחל עמוק יותר אל הלב.

זה לא יכול להיות הוא סיפור אימה כואב ומטלטל המתאר אם יחידנית שנלכדת ברשת של מערכות אטומות – רווחה, משפטים, בריאות, משטרה ובריאות הנפש – כל המוסדות שהיו אמורים להגן עליה ועל בנה. סיפורה חושף מאבק אבוד וקורע לב במערכת נוקשה ואכזרית, המפרידה בין אם ובנה בטענה של “ניכור הורי”, ולבסוף מאשפזת אותה בכפייה במחלקה פסיכיאטרית. לאחר מותה מפרסמת המחלקה את עדותה הכתובה על מנת להצהיר שזה פשוט “לא יכול להיות”.

ד”ר אהרון פלשמן, רופא ילדים ופסיכיאטר ילדים בעל 40 שנות ניסיון, מביא סיפור ראשון מסוגו. לאחר שנים של טיפול במשפחות ובהבנת ממשק המשפט ובריאות הנפש, הוא פונה אל הבדיון, אך מציב שאלות קשות על השיטות ועל המבנים המעצבים את חייהן של משפחות.