חרב הנביא

אי שם בלב חצי האי סיני, החום הכבד באוהל הבדואי היה בלתי נסבל. בעודו ממתין בחוסר סבלנות לשיירה הצפויה להגיע בכל רגע, פַּתְחִי אבו מרזוק ניגב מפניו את אגלי הזיעה בממחטה שהייתה פעם לבנה, לגם מספל הקפה השחור וספר את הדקות החולפות בעצלתיים. גם הוא, כמו בכירים רבים החברים בארגוני טרור, הקפיד להתנהל על פי כללי זהירות ושמירה על פרופיל נמוך, מתוך ידיעה והבנה כי אי שם, ובכל רגע נתון, קיימים גורמי ביון אלה ואחרים, המתחקים אחר עקבותיו במטרה לחסלו. פַּתְחִי אבו מרזוק לא שיער בנפשו כי ממש באותן שעות מתהדקת בפועל טבעת החנק סביב צווארו.

העלילה פותחת צוהר ומובילה את הקורא בנתיבים בין־לאומיים, חוצי ארגוני ביון חשאיים העוסקים יומם וליל בסיכול פעילות הטרור של תנועת דאעש, תנועה המשתייכת לזרם מוסלמי סלפי קיצוני באסלאם הסוני, זרם המקדש את רעיון הקמתה של הח'ליפות האסלאמית העולמית.
על דגלה של התנועה חרוט בדם לפעול בדרכי מלחמה להגשמת חלום הקמתה של המדינה האסלאמית המובטחת, מעיראק ועד ל”שאם”, היא סוריה הגדולה, הכוללת את שטחיהן של ירדן, סוריה, לבנון וישראל.

כותב הספר, אריק פיינר אלמוג, נולד וגדל במושבה החקלאית מטולה שבאצבע הגליל, התחנך בבית הספר הימי מבואות ים, שירת בצה”ל כקצין חי”ר ועשה שנים במערכת הביטחון בתפקידים שונים בישראל ובחו”ל.
זהו ספרו הראשון.