כל יום בשעה 11:15

"כבר יותר מחמש שנים שאלינור מחכה מדי יום לשעה אחת עשרה ורבע. זו שעת האהבה שלה, השעה שמעלה בה את תחיית המתים שלה. שעה של התעוררות רוחנית, פיזית, תשוקתית – שעת ההיזכרות שלה בחיים שכמעט איבדה."לקראת יום הולדתה השישים חשה אלינור, אשת עסקים מבריקה ובעלת מעמד, שהיא על סף תהום. פגיעות גופה, התמוטטות מפעל חייה ותחושת הפאניקה האוחזות בה עקב כך, מניעות אותה להבין איך קרה, שמהלך החיים השתבש לה באורח כה קיצוני. נדמה לה שהעלאת קורותיה על הכתב עשויה להיות המפתח לגאולתה. היא פונה אל תמרה, מטפלת ותיקה עמה יש לה היכרות מהעבר, שתכתוב את סיפורה. השתיים נפגשות לשיחות טיפוליות שבועיות המוקדשות לתחנות העיקריות בחייה של אלינור, כבסיס וכמסגרת לכתיבת הספר. אך המפגש בין גיבורת הסיפור ה״ייקית״ לבין המטפלת, תמרה, בת למשפחה ממזרח אירופה, מתברר עד מהרה כיותר ממפגש טיפולי-ספרותי התחום בשעה ובמקום – מתחת לפני השטח סוערים הרבה רגשות חבויים שמקורם בפערים תרבותיים, מעמדיים וחברתיים בין השתיים, אלה מחוללים דינמיקה המחלחלת לחייהן ונגלית לקורא במקביל לתולדותיה של גיבורת הספר.תשתית קיומה של אלינור היא האהבה, הכמיהה לה והיעדרותה ההרסנית. כבת למשפחה ייקית מסובכת, שסבלה מפוליו, מוות, מחלות ובגידות וצמחה לנערה מבריקה ויפה, היו לה הרגשות האינטימיים וזהותה הנשית כחידה שצריך לפענחה. כך היה עד שמצאה את אהבתה הגדולה. סיפור הקשר בין אלינור לאבנר שזור בעלילה כחוט השני ומאיר אותה בזוהר של ניצחון.ימיה האינטנסיביים של אלינור נעים בין ירושלים, פריז, בוסטון ותל אביב. יציאתה עם תמרה מחדר הטיפול לחופשה משותפת שוברת את כללי המשחק וחושפת את שתיהן למפגש רגשי-תרבותי מבלבל, המאיים על גורלו של הסיפור הנכתב. הסיום המפתיע הופך את מסעה האישי של אלינור לסיפור אוניברסאלי מעורר השראה.