לחשוב, להתבטל, לטייל

ייתכן שיסודות הנחת והאושר בעידננו נשענים, עדיין, על נראטיבים אוטיליטריים ופורדיסטיים, המקדשים את מושגי היעילות, הקריירה, האסרטיביות, והמירוץ אחר ההתקדמות האישית באמצעות עבודה בלתי פוסקת, ממש עד לקבר. נגד הזרם הזה הכנו קוקטייל "חצוף" ושמח במיוחד, המורכב מטקסטים קלאסיים המרשים לעצמם לקדש פעולות אחרות.
הליכה בלי כיוון. הסתכלות על התקרה. טיול לילי ברחבי העיר. יציאה אל הטבע. קריאה מזינה. בטלה ללא רגשות אשם. הקשבה לתנודות הגוף והנפש. חוויות יזומות של בדידות ופנאי. הבה נחזור לרגע למאה התשע-עשרה הבריטית – הטרום-מודרנית – כדי להתבונן ולדוג מן העבר ערכים "בלתי שימושיים" לכאורה, שיוכלו לסייע לנו לחוות את זמננו בצורה קלילה, אולי אנושית יותר.
ארבעה סופרים ענקיים נושאים ארבעה נאומים בשבחן של פעולות שרירותיות: לואיס קרול מדבר על הצורך בהזנת הנפש בספרות טובה. ויליאם הייזליט יוצא לטיול. רוברט לואיס סטיבנסון מתבטל. צ'רלס דיקנס לא מצליח לישון ויוצא להליכה בלונדון אחרי חצות. אנחנו, הקוראים, נעקוב אחריהם תוך כדי קריאה בקפה, במיטה, בפארק או תוך כדי הליכה, ובמרחק של מאתיים שנה ממועד הכתיבה שלהם, נאמר, אולי: איזה כיף! תודה.

ציטוטים:
"ממש בימים אלה, שבהם כל אחד מחויב לבחור לו מקצוע מכניס ולעמול בשקיקה, לא פחות, פן ישפטו אותו שלא בפניו בעוון פגיעה במהוגנוּת, נשמעת קריאה מן הצד שכנגד, של אלה המסתפקים במה שיש להם ונהנים להתבונן בזמן החולף ולהתענג עליו…" רוברט לואיס סטיבנסון
"אני מתרחק מהעיר לזמן מה, ואיני חש כל אובדן ברגע שאני נותר לבדי. במקום לנסוע בכרכרה עם ידיד, להחליף דברי שנינה ולדון שוב באותם נושאים מוכרים לעייפה, תנו לי, לשם שינוי, לכרות ברית עם גסות הרוח הפשוטה. תנו לי שמים כחולים צלולים מעל ראשי, ואת האדמה הירוקה מתחת לרגלי…" ויליאם הייזליט

ביוגרפיה

צ'ארלס ג'ון הפם דיקנס נולד ב-1812 בפורטסמות' שבאנגליה. אביו, ג'ון דיקנס, נכשל בעסקים ונכלא עם משפחתו. צ'רלס, שהיה אז בן שתים-עשרה, עבד במפעל להשחרת מגפיים. תקופה אפלה זו תשפיע עליו כל חייו, ובספריו יופיעו בתי יתומים, בתי כלא ועבודת פרך. את הקריירה הספרותית שלו התחיל דיקנס בפרסום כיתובים לאיורים של רוברט סיימור, שנהפכו לסדרה בהמשכים – חידוש אופנתי שאִפשר לדיקנס לפרסם כך רבים מהרומנים שלו, ובהם "אוליבר טוויסט", "מזמור-שיר לחג המולד", "דייוויד קופרפילד", "שתי ערים" ו"תקוות גדולות". לימים נעשה דיקנס לסופר הגדול בימיו. אף שנהנה מתהילתו, סבל לבסוף ממעריציו ונפרד לשלום מקהלו בקריאה פומבית אחרונה ב-1870. כעבור שלושה חודשים, ב-9 ביוני, לקה בשבץ מוחי ונפטר בגיל 58.
ויליאם הייזליט נולד בקנט באנגליה ב-1778, אך נדד רוב ימי ילדותו לאירלנד ולצפון אמריקה בעקבות אביו, ששימש כומר. בצעירותו נסע לפריז במטרה להיות צייר, אך במהרה הבין שלא יוכל להצטיין באמנות הזו, ופנה לעיתונות ולספרות. באותה תקופה פגש את וורדסוורת', קולרידג' ואינטלקטואלים אחרים בני התקופה ויצר קשרים הדוקים עמם. עם זאת היה הייזליט בעל מזג קשה, והסתכסך עם רוב חבריו. ב-1805 החל להתעניין במטאפיזיקה, המשיך בלימודי פילוסופיה והוציא לאור את ספרו הראשון "On the principles of human". למרות הצלחתן של כמה יצירות ספרותיות פרי עטו, נודע הייזליט כמבקר ספרות, עיתונאי ומסאי. הוא מת ב-1830 ונקבר בחצר כנסיית סנט אן שבלונדון, לצד בנו ואולי כמה מהחברים שנותרו לו.
לואיס קרול, שם העט של צ'ארלס לוטווידג' דוד'סון, נולד ב-1832 בכפר במחוז צ'שייר באנגליה, וגדל בין עשרה אחים ואחיות. אביו היה איש דת, ובילדותם של האחים דוד'סון בבית הכמורה התחיל קרול לשעשע את עצמו ואת אחיו במעשי קסמים, תיאטרון בובות וכתיבת עיתונים ביתיים. אהבת המשחקים והילדים ליוותה אותו גם כמבוגר, וכך פגש את אליס הקטנה שיכולה לזקוף לזכותה את ההשראה לסיפורו "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" שראה אור ב-1865. "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" ורבים אחרים התפרסמו לאחר מכן. קרול היה מתמטיקאי ואיש לוגיקה באוקספורד, ונוסף ליכולת המופלאה שלו בביזאריות ספרותית והמצאת עולמות דמיוניים, היה חלוץ בצילום דיוקנאות. הוא מת מדלקת ריאות זמן קצר לפני יום הולדתו ה-66.
רוברט לואיס בלפור סטיבנסון נולד באדינבורו שבסקוטלנד בשנת 1850 ומת בסמואה המערבית בשנת 1894. על מצבתו של הסופר הסקוטי, באי הנידח שעל שפת האוקיינוס השקט, נכתב כינויו בפי ילידי סמואה: "מספר הסיפורים". ואכן, סטיבנסון התפרסם הודות לאמנות הסיפורת ההרפתקנית, המסתורית והפנטסטית, ברומנים כגון "אי המטמון" (1883), "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד" (1886), ועשרות סיפורים. נוסף על כך כתב סטיבנסון מסות, ספרי מסע, היה כותב מכתבים מחונן, כתב שירה ואף היה מוזיקאי. הוא נע, הפליג וטייל ברחבי העולם כנוסע, מתעד והרפתקן מתמיד. מורשתו הספרותית חיונית להתפתחות הספרות המודרנית.