מה יש פה להסביר?

האם יש להכיר את עובדות חייה הסנסציוניות של משוררת כדי להבין את שירתה? כך מתחילה השיחה ביןמחבריו של ספר זה: המשוררים חמוטל בר-יוסף ומשה גנן.משה גנן – משורר ומתרגם משומרית, אכדית וגרמנית, חוקר שירת פנחס שדה, פליט שואה מהונגריה שחיבדירת שיכון קטנה בירושלים – משוכנע שזה נחוץ מאד.חמוטל בר-יוסף – משוררת, סופרת, מתרגמת וחוקרת ספרות – מנסה לשכנע אותו שבכלל לא, והיאמצליחה להוכיח את ההיפך, אחרי שהיא מציעה לו לראיין אותה בתנאי שירשה לה לראיין אותו בחזרה.התוצאה היא חשיפה מרגשת ומרתקת של שתי ביוגרפיות ישראליות לא פשוטות, שונות מאד זו מזו, שלאנשים בעלי שורשים שונים והשקפות מתנגשות, אבל בעלי מכנה משותף אחד ברור: יכולת להתגבר עלטראומות שעברו בחייהם ולהחזיר לעצמם את שמחת החיים ואת כוחות היצירה. משה גנן מספר איך איבדאת אמו ואיך שרד עם סבתו בשואה, על אהבה ראשונה, על לימודים באוניברסיטה בחוסר כל בשנותהחמישים, על פגישה עם המעברות; חמוטל בר-יוסף מספרת על ילדות בקיבוץ, על שכול, מחלה, נישואיןוגירושין, לידות, מאבק על קריירה מקצועית, על ההתאבדות של בנה, על נסיעה להודו, והרפתקאותאחרות.היא מצליחה להוכיח שהתאוששות הדרגתית ממכות נפשיות ושיקום שמחת החיים וכוחות היצירה זה דבראפשרי בכל גיל, זה טבעי ואף נפוץ יותר ממה שמקובל לחשוב. זהו אפילו אחד המאפיינים הבולטים שלהחברה הישראלית ושל רוח המסורת היהודית. ספר שהוא הזדמנות להשתתף בשיחה מרתקת, משעשעת,מעוררת מחשבה ומעניקה מרפא.הספר כולל צילומים ושירים