מרגלים

בשלושת הסיפורים שלפנינו, אף שנכתבו בתקופות עבר, מוצגות דוגמאות השונות מהמקובל, אבל משמשות עדיין ולעיתים תכופות את ארגוני המודיעין במאמציהם לממש את מטרותיהם.
בסיפור הראשון, פארקֵר אֵדֶרסוֹן, פילוסוף מאת אמברוז בירס, המתרחש בימי מלחמת האזרחים בארצות הברית, אנו נתקלים בתחום אשר כל איש מודיעין זוכה להכשרה בו. המדובר ביכולתו של אדם אשר נלכד על ידי היריב לעמוד בחקירה ולא לחשוף פרטים על אודות שולחיו, ארגונו וכיוצא באלה. לפנינו משחק של חתול ועכבר, מלחמת מוחות בניסיונות להוציא מידע ממרגל הנתפס על ידי יריביו, שגורלו נחרץ למות, אך לפני כן קיים הרצון להפיק ממנו מידע חיוני. העצור מצידו מנסה להימנע ממסירת מידע בעל ערך. עדיף לו למות.
בסיפור השני, דוקטור לַרטיוּס מאת ג'ון באקן (מחבר שלושים ותשע המדרגות), המתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה, אנו נתקלים בדיסציפלינה מוכרת יותר. כאן מדובר בתחום הנקרא "מלחמה פסיכולוגית" או הונאה. הכוונה במקרה זה היא להחדיר לדרגים בכירים של היריב מידע כוזב על אודות כוונות, עוצמות ומורל המחדירים. המטרה כאן היא להביא את היריב לבצע מהלכים מוטעים או לפגוע במורל שלו וגם זה של הציבור הרחב. במקרה שלפנינו על מחדיר המידע המוטעה לרכוש את אמון הצד שכנגד מפני שחשיפת ההונאה יכולה להיות הרת אסון. אנו נחשפים למאמצים ולתחכום בבניית היכולת לבצע את ההונאה.
הסיפור השלישי, תרמית כפולה ומכופלת מאת פיטר צ'ייני, המתרחש בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, עוסק בדיסציפלינה שונה לחלוטין הדורשת מיומנות רבה, כישרון משחק ויכולת לעשות תחבולות. תחום זה נמצא בשימוש בעיקר אצל שירותי ביטחון האמונים על המודיעין המסכל, המנסים להגן על נכסיהם. כוונת שירותי הביטחון, ובמקרה שלפנינו שירות המודיעין, לחשוף את המרגל מטעם היריב ולשכנע אותו להחליף נאמנות, בלשון מקצועית "להכפיל" את עצמו ולעבוד עבורם – או לחלופין להטעות אותו בצורה שתשרת אותם בשעה שהוא עדיין מאמין שהוא עובד עבור אדוניו המקוריים.
דב שילוח, אוגוסט 2021, תל אביב