פוטו מלחמה

כתיבתו של יהורם גלילי זורמת אל אוזני כדיבור אינטימי וכפיוט, אך נדמה כי אני שומעת שני קולות נעים אלי בזרימה חרישית, ופתע זרימתה גועשת. זו היא הדואליות הנטועה בכל הספר, שנעה מזרם תודעה וחלום אל ההכרה המודעת, אך פתע מתחלפים הצבעים לחאקי, לעשן ולדם.
ושוב חוזר המשורר אל הכתיבה האחרת, האינטימית המעודנת, וכל העת אני חשה כדבר והיפוכו. שירתו היא גברית ונוכחת. ראו שירי המלחמה העוצמתיים בספר.
”אַתָּה רַשַּׁאי אֵשׁ, עֲבוֺר”! צָוַח הָרַמְקוֹל בְּמַכְשִׁיר הַקֶּשֶׁר (מהשיר ”פאנטום לבית חנון”).
נִמְלַטְנוּ מֵאֲבָנִים קְטַנּוֹת, שֶׁהִשְׁלִיכוּ רְעוּלֵי פָּנִים בְּדַּיְקָנוּת מַכְאִיבָה (מהשיר ”היום שבו פרצו מהומות הר הבית”).
ואז המשורר פושט מדים, עובר לאזרחי וכתיבתו נעשית חברתית ומצליפה, בדחף עז לתקן עולם. אבל שירתו שבה ומתרככת, מתעדנת, מתרפקת בזיכרונות לסבתו לסבו, לזיכרונות ילדות נכספים לטעמים שנותרו בלשונו כזיכרון לא נמחה.
גלילי הוא משורר האנימה והאנימוס, היין והייאן – מעגליות הרמונית טבעית, גם כשהוא מתאר עלים מצהיבים נושרים כמו דפים הנתלשים מספר החיים.
קְלִפָּה נִסְדֶּקֶת מֵרוּחוֹת הַסְּתָו, הַחוֹרְצוֹת בָּהּ אֶת סִימָנֵי הַזְּמַן (מהשיר ”עלים מצהיבים”).
הוא זוכר לשוב אל המדים ואל הכאב הנצרב בבשר החיילים, ומנגד עינו פקוחה לראות: נְעַץ בְּעוֹרְקַי מַחַט מַרְגּוֹעִים, הַעֲלֵם מִגּוּפִי אֶת כָּל הַמַּכְאוֹבִים. (מהשיר ”הזקנה מהמסדרון”).

פוטו מלחמה הוא ספר שירה אמיץ, ראוי ונוכח.
ציפי שחרור
משוררת, סופרת ועורכת

יהורם גלילי, משורר וסופר, כותב שירים וסיפורים קצרים מאז כיתה א’. הוא מחבר הספר ”ראשונים תמיד – מורשת חיל ההנדסה הקרבית” (בהוצאת אפי מלצר בע”ם). בשנת 2017 זכה שירו ”פוטו מלחמה” במקום הראשון בתחרות שירה של ”ביטאון שירה” שנערכה בבאר שבע. בשנת 2007 זכה סיפור קצר שלו, ”רומן עם מחבל”, בפרס לעידוד היצירה בתחרות ”ניצני פרוזה” במודיעין.