ציפורים נודדות בלהקות

"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים", יאמרו כל הצעירים היוצאים לטיול הגדול בדרום אמריקה או במזרח הרחוק, תקופה קצרה לאחר השחרור מהצבא. הם חדורי מוטיבציה לראות, להכיר, להתנסות ולפגוש עולם חדש ונופים אחרים. ביערות הג'ונגל הסבוכים או מעל פסגות הרים, שהטיפוס אליהן מאתגר והנוף עוצר נשימה, הם מבקשים לקבל הזדמנות לגבש את זהותם, לגבש את תפיסת עולמם ואת ההחלטות בנוגע לעתידם.

מה באמת מתרחש בטיולי התרמילאים הישראלים? כיצד אפשר להסביר את התופעה שבה המטיילים נודדים כמו ציפורים בלהקות ומעדיפים להישאר בקבוצות ישראליות ולא להתחבר למטיילים זרים אחרים? מהו התפקיד החברתי והאישי של הקבוצות עבור המטיילים בהקשר לשאלות הזהות שעימן יצאו למסע? מדוע מטיילים ישראלים הנמצאים בקצה השני של כדור הארץ אינם חדלים להתקשר להורים ולחברים בישראל ולדווח על האירועים הקטנים היום-יומיים? מדוע מחפשים הישראלים במרחקים את ה"חומוסייה", "מסעדת שושנה" או "הפלאפל של שלמה" ומעבירים מפה לאוזן את שמות הגסט האוסים, המהווים "מובלעות" לישראלים בלבד?

במבט מפוכח מביא המחבר, תרמילאי בעבר שעדיין יוצא למסעות בין פרקי חיים שונים, את המענה לשאלות אלה, פרי מחקר שערך ובו עדויות רבות של מטיילים שנאספו בזמן הטיול ולאחריו. הספר נכתב מנקודת הראות של חוקר המתבונן במטיילים הישראלים הנודדים בלהקות, ובוחן את אפיוני המתבגר המחפש את זהותו האישית בטיול הגדול, במסע שאינו רק במרחבים החיצוניים אלא גם בתוך עצמו ובמרחב הקבוצתי של המטיילים האחרים. לאורך הספר משובצים סיפורים אישיים של המחבר המלווים את הפרקים השונים במבט אישי רפלקטיבי.

ד"ר נועם בן אשר הוא סטודנט בביה"ס למשפטים בספיר, בוגר תואר ראשון במדעי ההתנהגות, תואר שני בייעוץ חינוכי ותואר שלישי (Psy.D) בפסיכולוגיה במסלול לטיפול קבוצתי באוניברסיטת סקרמנטו שבקליפורניה. מורה לפסיכולוגיה בבתי ספר תיכון, מדריך מחוזי של משרד החינוך במדעי הרוח והחברה. בוגר המסלול ללימודי ייעוץ ארגוני (פא"ר) מטעם מערך מדעי ההתנהגות בצה"ל, מנהל המרכז הלימודי חינוכי "ללמוד בנועם" וחובב טיולי תרמילאות בארץ ובעולם.