שירת רוּמי

אִם תִּשְׁפּךְֹ אֶת הַיָּם לְתוֹךְ לָגִיןיִהְיֶה תָּכְנוֹ חֶלְקְךָ בְּקֵץ הַיָּמִיםכך כותב ג'לאל אל-דין רוּמי בבית מספר 20 של ספר המת'נווי.שירת רוּמי, מבחר מתורגם מתוך חמשת כרכי המת'נוי, הוא כד מיםמהאוקיאנוס הגדול של כרכים אלה ושל הגותו של רוּמי. הקטעיםשתורגמו בו נועדו להדגים את חכמתו של רוּמי ואת עושר יצירתוולהעניק לקורא טעימה מיסודות תורתו הפילוסופית והמיסטיתומסגנונו הספרותי.רוּמי נחשב לגדול המשוררים וההוגים הסוּפיים ולאחד מענקיהמשוררים הפרסיים. רוּמי ייסד את מסדר הדרווישים הידוע בשמותה"מֶוְלֶוִיֶה" ו"הסוּפים המרקדים", אשר פעילותו נמשכת עד עצם היוםהזה. מרכזו של המסדר בקוניה שבטורקיה, שם גם קבור רוּמי.באמתחתו של רוּמי שפע יצירות בעלות עומק מחשבתי ופילוסופי,מלוּות בפתגמים וברחשי לב. שירתו העשירה כוללת סיפורים רביםשבהם שזור חוש הומור מיוחד. בשל אופיין זה, דיברו יצירותיולליבם של בני שכבות אוכלוסיה שונות והשפיעו רבות על הדורותהבאים אחריו, הן במדינות האסלאם והן במערב. ביטוי מקיף לתורתוהמיסטית מצוי בספר המַתְ'נַווי, שיש באיראן המכנים אותו בשם"הקוראן בשפה הפרסית".הסופר משה מנשהוף, יליד איראן, בעל תואר ראשון בפילוסופיהוביהדות מן האוניברסיטה העברית ותואר שני בלימודי המזרח התיכוןמאוניברסיטת תל אביב, תירגם לעברית משפת המקור חלקים נבחריםמן השירים של המת'נווי. כהקדמה לשירים, פותח הספר במבוא מאירעיניים ועשיר במידע על אודות ההשפעות התרבותיות וההגותיותעל רוּמי. בכך מוגש לקורא ההקשר המאפשר לקרוא את השיריםולהבינם.מנשהוף תירגם את השירים תרגום מדעי, תוך שימור מבנה החריזהואגב הקפדה על העברת המשמעויות של הטקסט המקורי. כן הוסיףהערות והארות מקיפות המסייעות לקורא העברי בן זמננו לרדתלעומקן של המשמעויות הצפונות בשירים אלה.אין ספק שג'לאל אל-דין רוּמי השפיע על כתיבתו הספרותית שלמנשהוף, הד להשפעה זו ניכר בשני ספריו האחרונים של מנשהוף,עמוס – גואל הגורל (הוצאת כתב, 2011 ) וסיפור המטמון באי ודאות(הוצאת כתב, 2011 ).