שניים שהם אחד

הסיפור של עומר רייס והזאויה בעכו, שאותו משרטט זאב בן אריה ביד אמן, קושר יחדיו את דרכו הרוחנית של אדם צעיר חילוני ומשכיל, שחייו "התהפכו" עליו עת פגש את הדרך הסופית, עם שיקומה האדריכלי של הזאויה השאדלית ישרטית (מרכז רוחני של מסדר סופי) הנדירה ביופיה בעכו העתיקה שעליה היה ממונה. הזאויה היא הלב הפועם של האחווה, בית אלוהים ושער השמיים. הביוגרפיה הרוחנית של עומר רייס אחוזה ודבוקה בקשר מהותי, עמוק ומסתורי בזאויה, עד כי מן הנמנע להבחין ביניהם. עומר הוא הזאויה והזאויה היא עומר.עומר נהג לומר שהמסדר שהוא חלק ממנו מבוסם על שלושה עקרונות: מחשבה חופשית, אהבה ומדיטציה, ושהוא לא סופי אלא "משתדל להיות סופי". סיפור התפנית של עומר בעקבות המפגש שלו עם השייח' מהדהד את הדרך הרוחנית הסופית כפי שהתפתחה באסלאם החל מימי הביניים, משולבת עם החידושים שהופיעו כאן בארץ החל מהמאה ה-19 במסגרת המסדר החדש שהוקם בעכו. זהו פרק עלום ונפלא במורשת ההיסטורית, תרבותית, דתית ורוחנית של ישראל שמובא כאן לפני הקוראים בפעם הראשונה.סיפורו של עומר רייס הוא סיפור של תפנית, הסיפור שלנו, או מה שאנחנו יכולים להיות. סיפורה של הזאויה בעכו הוא סיפורה של הארץ, ארץ הקודש, או מה שהיא יכולה להיות. עומר חלם להקים בעכו גן עדן עלי אדמות, מרכז רוחני שיפיץ את אורו לכל העולם, אלא שהוא נפטר בדמי ימיו, וכעת המימוש של חלום וחזון זה תלוי באנשים אחרים, שהיו שותפים לדרכו ולאחריות על המקום. ובעצם זה תלוי בנו, זה תמיד היה תלוי בנו.