שפת הסוד

החנות היתה גדושה בערימות של נייר צהוב שאין להן דורש. ואיזה צורך יימצא לנייר בכפר שאין בו אף בית ספר או כֻּתַּאבּ? עם זאת, בדרך פלא היו ערימות הנייר הולכות ומתמעטות, עד שהחנות היתה מתרוקנת מהן כליל, ולאחר זמן־מה היתה שבה ומתמלאת בהן עד אפס מקום… איש לא הצליח לפענח את סוד היעלמותו של הנייר ואת סוד הופעתו המחודשת…"
כפר אליֻסְר כשמו כן הוא, תמיד היה שלו ורגוע, ולאורך כל ההיסטוריה לא ידע מהומות. כל תושביו היו אנאלפביתים ולא ראו בימי חייהם ספר מודפס, או כל דבר אחר החורג מגבולות כפרם שנמצא במרחק של שבע שעות נסיעה מבירת המחוז. שלטונות המחוז לא שמעו עליהם בשל ענוותם, והם לא שמעו על השלטונות אלא לעיתים נדירות מפי עוברי אורח. עד אותו לילה ביש מזל שבו התהפך הגלגל. הקצין החוקר שנשלח בפקודת מושל המחוז נחשף לסיפורים מסמרי שיער על מעשי שוד, רצח והרעלות חסרות פשר. אנשי הכפר השמיעו דיבורים מוזרים, עורקי צוואריהם התנפחו מזעם, והם היכו זה את זה תוך השמעת גידופים, התייפחויות ואיומים. מה הקשר בין כל אלה לכמויות הנייר העצומות שהתכלו, הלוח המסתורי שנגנב מתוך מקדש אחווה צוּפִי; ויצרני השפה המוזרים שעסקו בחיבור מילון על מדע האותיות?
שפת הסוד הוא רומן מתח פילוסופי שבאמצעותו מבררת הסופרת הלבנונית נַגְ'וָא בָּרַכָּאת מהי אותה קללת בבל שאיימה על גורלם של אנשי הכפר, והפכה השפה לדרמה מדממת. בָּרַכָּאת בוחנת את גבולות השפה והאמונה בהשראת המיתולוגיה,
המיסטיקה הצופית, התיאולוגיה, הבלשנות, והפילולוגיה. כל אלה מהווים את עמוד השדרה של רומן מודרני שבו הופכת השפה מנושא הסיפור למושאו, ובתשתיתו השאלה: האם קיימת שפה שבאמצעותה ניתן לדבר על השפה?

סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب, המביאה לקדמת הבמה סִפרות ערבית חיה ונושמת בפרוזה ובשירה,היא הפרויקט היחיד בארץ המוקדש לתרגום
יצירות מהתרבות ומהספרות הערבית. הסדרה שואפת לפתוח פתח עבור השמעת המזרח התיכון בשפתו, ובכך לאפשר לקורא הישראלי
להתוודע לקולות, לרעיונות ולחיים שנעדרים כמעט לחלוטין מהשיח הספרותי, החברתי והפוליטי בארץ.
סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب היא יוזמה של מתרגמים וחוקרי השפה הערבית, יהודים ופלסטינים, והיא תוצר של חוג המתרגמים הפועל במכון
ון ליר בירושלים. הסדרה פועלת לפי מודל תרגום ייחודי מסוגו, המבוסס על עיקרון שלדו־לשוניות ודו־לאומיות, כך שבמקום התרגום
האינדיווידואלי, עבודת התרגום נעשית בצוותים של יהודים וערבים. לבד מהשבחת איכות התרגום, תהליך זה מונע יצירת חיץ בין הערבית
לעברית ומאפשר תנועה בין שתי השפות.זהו הרומן הראשון של הסופרת נג'וא בּרכּאת שתורגם לעברית. את הרומן תירגמו כפאח עבד חלים וברוריה הורביץ במתכונת המודל הדו־לשוני דו־לאומי שהתגבש בסדרת מכּתוּבּ مكتوب. בצוות התרגום והעריכה השתתפו דפנה רוזנבליט, אמירה בנימיני־נבו ואיאד ברגותי, שגם כתב את פתח הדבר.

נג'וא בּרכּאת נולדה בשנת 1966 בביירות. למדה תיאטרון בביירות וקולנוע באוניברסיטת סורבון בפריז, שבה היא מתגוררת משנת 1985 . עובדת כעיתונאית בכמה עיתונים וכתבי עת ערביים. הפיקה והגישה תוכניות תרבות ברדיו הצרפתי הממלכתי (RFI), בתאגיד השידור הבריטי (BBC), ובערוץ אלג'זירה; כתבה תסריטים לסרטים עלילתיים ותיעודיים; העבירה סדנאות כתיבה במדינות ערביות ואירופיות; וכתבה חמישה רומנים בערבית ורומן אחד בצרפתית. שניים מהם – باص الأوادم (אוטובוס האנשים הטובים( ו־ La locataire du Pot de fer(תורגם לערבית בשם المستأجر הדייר) – תורגמו למספר שפות.