שקרים שקטים

מגדת העתידות נראתה עייפה. "טוב, יא בינתי. נגמר הזמן," אמרה.
"חשבת על ברכה לבת שלי?"
"חשבתי על משהו. את היחידה שיכולה לפתוח לה את הדרך לאהבה. את חוסמת אותה. תפַּתחי, גם היא תפתח, תאהבי, גם היא תאהב, תתמסרי לתשוקה, גם היא תספוג אליה תשוקה. אתן זורמות באותם ערוצים, ואתן צריכות לאחד את האנרגיה שלכן לנהר אחד. כוח אחד חזק. כל עוד את מסתירה ממנה את האמת, היא תישאר תקועה."
"איזו אמת?" קולה של סיון הצטרד. "את אומרת דברים סתומים," שיקרה בלי למצמץ.
"אין לי מקל קסמים לסדר שהכול יהיה מושלם, אלא רק לכוון אותך לעזור לעצמך. אם בן אדם עומד עם הפנים למערב ומצפה לראות זריחה, אני מסובבת אותו להסתכל בכיוון הנכון."
סיון, גיבורת שקרים שקטים, היא עורכת דין, אמא חד הורית ללילה בת העשרים ושלוש. בינה ובין בתה שוררת קרבת נפש עמוקה. יש לה חיים טובים ושקטים, ולא, תודה ששאלתם, לא מפריע לה שאין לה זוגיות. אבל כשיום אחד מצלצל הטלפון ומחזיר אל חייה את יַעַל, האהוב של אחותה המתה, קולות מן העבר מחרידים את שלוותה. במחווה יוצאת דופן של נדיבות וגעגוע יַעַל מעניק לסיון דירה ישנה וחרבה שאותה ירש. שיפוץ הדירה והמפגש עם הדיירים בבניין הקטן ומלא הקסם בשכונת פלורנטין מזמנים לסיון אירועים משנֵי חיים, שבעקבותיהם היא חייבת להסב את מבטה לאחור ולבחון שוב את שנותיה האחרונות של אחותה האהובה ואת הסודות שרק שתיהן יודעות.
מיכל שלו מעמידה גלריה ססגונית ומרתקת של גיבורי משנה, הנכנסים אל הלב הגדול של סיון ואל לבנו שלנו. שקרים שקטים הוא טקסט סוחף, נדיב ומלא יופי ותבונה המוביל את הגיבורה, ועמה את הקורא, במסע אל גילוי סודות ואל התמודדות קשה ומשחררת עם האמת. זהו שיר הלל לאהבה על מופעיה השונים: אהבת אדם באשר הוא אדם, אהבת אחיות, אהבת אם לבתה ואהבתם של אישה וגבר.