אגדות

בספרו "אגדות" מתגלה אודי טאוב כאמן הסיפור הקצר. לאחר שהפגין את כוחו כמחברו של רומן הפנטסטי רחב היריעה "יודאיקה" ולאחר הדרמה המשפחתית-מיתית עדינת המבע אותה הוא ברא ברומן "רוכבי הדלי", מציע המחבר ב"אגדות" מבט פילוסופי, משועשע ומלומד על אחת הסוגות האהובות במסורת היהודית: הסיפור הקצר או האגדתא.

בתנועה וירטואוזית, שופעת דמיון, חרדה והומור, מבקש המחבר להלביש מסורות עתיקות בלבוש חדש, אורבני ומקורי. דרך פרפרזות לאגדות התלמוד, לסיפורים חסידיים ולמוטיבים קבליים, מבקש טאוב לדון בשאלות כבדות משקל הנוגעות לזהות היהודית הן זו של היחיד והן זו של האומה כולה. העולם אותו בורא המחבר עוסק בתשוקתו של היחיד, שאינה תמיד ברת מימוש, אל הקודש ואגדותיו. אגדות המבקשות, בדרך כזו או אחרת, למצוא בתוך פרטיו ושבריו של היומיום את הנשגב והנאצל, את סיבת ותשוקת החיים עצמם. באופן זה הופך בסיפור "מסע העגלה" הפותח את הקובץ מסעו שלך סב המבקש להוביל את נכדו לברית המילה למסע מסויט של אדם זקן וחדור שליחות כנגד כוחות רבים ועצומים ממנו המבקשים להכשילו. באופן דומה אך בה בעת שונה לחלוטין מתואר בסיפור "גלידת פקאן" מסעו של רב'ה חסידי ללוויה של בעל בית קפה בקריות, אותו הוא לא הכיר מעולם, כמעין מסע חסידי-אורבני אל שורשיו של החסד.
בספר עשרה סיפורי "אגדה" והעיסוק בגורל היהודי שוזר את כולם. לעיתים הוא גלוי ומזדקר כבר בשם הסיפור, ולעיתים הוא מסתתר. כמו בסיפור השלישי – "שלושה קירות", המספר על אשה בשם גרטרוד החיה את חייה הפרטיים בבית ובו שלושה קירות. הקיר הרביעי, הפונה לכיכר העיר, נהרס בהפצצות, במלחמה שפקדה את העיר. וכך חיה האשה את חייה הפרטיים והאינטימיים כשהם גלויים בפני העוברים ושבים ברחוב.

כתמיד, כתיבתו של אודי טאוב, שופעת למדנות, ידע, אהבת אדם ובעיקר סירוב מוחלט לעצור בגבולו של הטבעי והמוכר. כסופרים גדולים אחרים גם אודי טאוב יודע כי על מנת לעמוד על טיבו של הממשי לעיתים יש להפליג הרחק ולצאת למסע אל עבר המדומיין והפנטסטי.

טקטס ביוגרפי
אודי טאוב נולד בבני ברק (1962), למד בישיבת "בני עקיבא" (נחלים), שירת בצבא בחיל האוויר, למד תורה בישיבת אלון מורה ועיצוב גרפי באקדמיה לאמנויות "בצלאל"
ספריו למבוגרים כוללים את "מבוא ליודאיקה" (1992), "יודאיקה" (2011), רוכבי הדלי (2017) שנכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר (2018).
טאוב כתב עד עתה שלושה ספרי פרוזה לבני הנעורים. "הרמן" (1991, איורים: הנה אדלן), ספר שזיכה אותו ב-1992 בפרס זאב לספרות ילדים ונוער, "הלני" (1993); ו"אנה דארווין" (2007).