לרקוד עם טי.אס. אליוט

הספר הזה איננו ספר שירה רגיל. זהו דיאלוג בין שתי נשמות שמצאו זיקה ביניהן, והן מספרות בשפה פיוטית, בדימויים וברעיונות על שני סיפורי חיים שהם שונים בתכלית, ועדיין כה דומים.
במהלך לימודי התואר השני שלי בספרות אנגלית ובכתיבה יוצרת באוניברסיטת בר-אילן בשנים 2008-2010 התוודעה המשוררת לשירתו של טי.אס. אליוט, המשורר האנגלי הדגול. השפה, הדימויים והעולם שיצר הקסימו אותה, ובמיוחד היצירה המופלאה "ארבעה קוורטטים". היא החליטה לכתוב את ארבעת הקוורטטים שלה שממוקמים בארץ ישראל, כשהיא שואבת מהביוגרפיה האישית שלה והולכת בשביל ששרטט אליוט.
כך מספרת המשוררת על המקומות שבחרה:
עין גנים – פעם היה זה מושב קטן, כפר הפועלים הראשון בארץ ישראל, וכיום זוהי שכונה של רבי-קומות בפתח-תקוה. אחותה הגדולה של סבתי התחתנה עם הלל ספיר, ציוני נלהב מליטא, שהגיע לארץ ב-1920 ואחרי תלאות קנה שטח אדמה במושב. בילדותי ביקרתי לעיתים קרובות את בני הדודים שהמשיכו לגור בבית הישן בלב הפרדס, ויש לי זיכרונות רבים ונעימים משם.
דגניה א – בנוסף לעובדה ההיסטורית שזהו הקיבוץ הראשון בארץ, בני קבור שם בבית הקברות. בני היפה, הגבוה, הציני, הילד המחונן שהתייאש מהחיים לפני שעוד הספיק לחוות אותם במלואם. הוא היה רק בין 15 וחצי ששלח יד בנפשו. מותו הוא החור השחור בחיי…
ארבל – זהו מושב קטן ומקסים השוכן קרוב מאד לפסגתו של הר ארבל, ומראש המצוק נשקף הנוף היפה ביותר בארץ: הכנרת מונחת במלא הדרה, בכל אורכה ורוחבה, ומאחוריה רמת הגולן. גרתי שם חמש שנים אשר במהלכן כתבתי את היצירה הזאת.
הר הבית – זהו המקום הקדוש ביותר לשלושת הדתות הגדולות: היהדות, הנצרות והאסלם. האם צריך לומר יותר מזה? זהו מקום של רוחניות עמוקה, אנרגיה עוצמתית והיסטוריה עקובה מדם. אני מקווה בכל ליבי שזו תהיה גם נקודת האחדות לכל העמים בעולם, בעתיד הטוב יותר שנבנה ביחד, כאנושות מאוחדת.

תמרה אור, ילידת 1960, משוררת וציירת, בעלת MA בכתיבה יוצרת וספרות אנגלית מאוניברסיטת בר-אילן, משוררת דו-לשונית בעברית ובאנגלית, זוכת פרס עידוד היצירה של עמק הירדן ב-2004. זהו ספר השירים השישי שלה.