השממית

נהג צבאי אחוז חרדות יורה בחתול שחור שעובר בדרכו. חייל שפניו ונפשו הושחתו, ממלכד, בדחף של הרס עצמי, את בת זוגו ואת חברו הטוב. חייל נוסף, בן דמותו של אלוני, חש שאיבד את חירותו ואת זכותו המוסרית לספר סיפורים לחבריו הלוחמים, משום שהועבר לתפקיד עורפי. אלו מקצת הדמויות המאכלסות את השממית, קוץ הסיפורים המפתיע, המסקרן והמטריד של נסים אלוני.
הקובץ שלפניכם מגלה פנים חדשות ולא מוכרות ביצירתו של המחזאי והסופר הגדול. הוא כולל סיפורים שלו שלא נכרכו בספר. ונובלה מופתית, ״השממית״, שנתגלתה לאחרונה בארכיונו ולא ראתה אור מעולם. ברקע הסיפורים, מוראותיה של מלחמת השחרור: המלחמה, כפי שעולה מסיפוריו של נסים אלוני, היא חומר מידבק, מופשט, רעיל. דרך הגוף הפצוע, הפנים השרופים, היא נצמדת לנפשות החיילים, הלומי הקרבות, החשים כגולים בממלכת האנשים הרגילים.
בקובץ סיפורים נפלא ומצמרר זה ניכר, ביתר שאת, כוחו של אלוני כסופר, שאינו נופל כאן, ואולי אף עולה, על כוחו כמחזאי. גלריית הדמויות שהואמשרטט, המתרוצצת אנה ואנה כעכברים במלכודת, לופתת כמו בצבת את המוח ואת הלב. בדרכו הייחודית הוא פותח חלון הצצה לזמן אחר, דרכו מתגלה זמננו אנו. את הספר חותמת אחרית דבר מאת אילן בר-דוד, המופקד על ארכיונו של אלוני.

רטרו היא סדרת ספרים של סופרים עבריים מהעבר הרחוק והקרוב. היא כוללת כתבים שפורסמו בבמות שונות אך לא כונסו בספר, מהדורות חדשות של ספרים שלא נס לֵחם, וכן כתבים שמתפרסמים, כאן, ברטרו, לראשונה.
הסדרה היא פרי שיתוף פעולה בין מכון ״הקשרים״ לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לבין הוצאת הספרים, כנרת, זמורה, דביר.

יגאל שוורץ,
דקל שי שחורי
ומוריה דיין-קודיש


נסים אלוני
1998-1926 מחזאי, במאי, סופר ומתרגם.
גדל בשכונת פלורנטין בתל אביב.
כתב מחזות רבים, בהם בגדי המלך (1961), הנסיכה האמריקאית (1963), אשר יצרו שפה חדשה בתיאטרון הישראלי.
פירסם עשרות סיפורים קצרים בשבועונים ובמוספרים ספרותיים. ארבעה מסיפוריו, המתארים את חוויות נערי השכוה בדרום תל אביב, כונסו בקובץ הינשוף (1957). 
תירגם ועיבד למעלה משישים מחזות עבור תיאטראות שונים.
חתן פרס ביאליק (1983) ופרס ישראל (1996).