לוחם פראי

לא אחת שאלתי את עצמי מה הניע אותי לפעול בלבנון בסיוע לפלנגות הנוצריות, לאמן את החוואים בקולומביה ללחימה מול הגרילה הקומוניסטית, לתכנן את ההפכה נגד נורייגה בפנמה, או לסייע לממשלת סיירה לאון במלחמתה נגד המורדים. תשובה ברורה אין לי.שמעתי אומרים מאחורי גבי: "הרפתקן". לפי הגדרת המילון, הרפתקן הוא רודף הרפתקאות, אוונטוריסט, העוסק בעסקים נועזים ומפוקפקים. בפירוש הזה, מבחינתי, נושקת האווילות לבּוּרוּת.אני מכיר אנשים שחציית כביש סואן, או התמודדות מול מקק חולף בבית – עבורם זאת הרפתקה. עבור רבים, חציית גבול הלבנון או יציאה לג'ונגלים של קולומביה פירושן סכנת חיים. עבורי, הייתה זו עבודה.ללא צל של ספק, בעבודות הללו שביצעתי, בגלל אופיי כלוחם והנושאים שבהם אימנתי לוחמים, תמיד היו סכנה ומתח הישרדותי.ראוי להזכיר: "חוד החנית" הוקמה כחברה המאמנת גופים אזרחיים וממשלתיים ללוחמה נגד טרור. כך גם הופיעה החברה בספר היצוא הביטחוני של מדינת ישראל. הווה אומר: הכשרת לוחמים, ולא הרפתקנות.בהרפתקנות לשמה אכן קיימים גם מתח וסכנה, אולם המילה מחוברת יותר לתחביבים: צניחה חופשית, מצנחי גלישה, גלישה ממצוקים, טיסה חובבנית, קפיצות סקי וכדומה. אולם המדריכים בעלי המועדונים הללו, כמו גם אנשי צבא הקבע, לוליינים בקרקס או טייסי ניסוי – להם זאת עבודה. במקצועות הללו אין מקום להרפתקנות העלולה להוביל למוות אלא למקצוענות ברמה גבוהה ביותר, המקנה ביטחון והישרדות.ההיגיון אומר כי ייתכן שהמוטיבציה וחוש הצדק שלי, כלוחם, לסייע לחלשים, משכו אותי למקומות רוויי סכנה, שם יכולתי להקנות את מקצועות הלחימה וההישרדות ולהביאם לידי ביטוי מושלם.ייתכן שבגלל יכולת הביצוע שלי, והשאיפה למתוח את ביצועיי עד קצה גבול היכולת, אני נמשך בסופו של דבר לקבל על עצמי יישום של תוכניות ופעילויות שרק ממשלה, ולא אדם בודד, מסוגלת ליישם. אני יודע ובטוח שאני יכול, ואני מעז.כאשר חלק מאנשי המערכת שהביאה אותי לתכנן, ובסופו של דבר מבקשת ממני גם לבצע; אלה שהכירו ביכולתי ובחרו דווקא בי ולא בשום גוף פרטי לוחמני מקצועי אחר מכל רחבי תבל, מזהים לפתע שאני אכן יכול לעשות זאת, ושאם אני כבודד מסוגל לכך, אזי הם, כמערכת, בוודאי יכולים – הם הופכים בן רגע לדורסניים. אותם אלה שחששו מביצוע ישיר ומהשארת עקבות במקרה של כישלון – השירותים החשאיים – מתחילים לפעול נגדי.אם מתחושת התחרות, או עקב ההשפלה לנוכח העובדה שאני הצלחתי והם לא, שבעקבותיה באה עוינות; או סתם מתוך קנאה בהצלחתו של האחד הבודד – אותם גופים, שמעטים מאנשיהם רדודים עד כאב, ושחיי יריב הם להם כצל עובר, הופכים לאויבים.לא קל ואף בלתי-אפשרי לאדם בודד להילחם מול מערכת כזאת, המתפקדת כזיקית, לא תמיד לטובת האינטרסים של מדינתה, ובמקרים רבים גם לא ביושר, ולשרוד. אני שרדתי.כיום, לאחר ששרדתי את כל המהמורות והטלטלות, בגיל שבעים, החלטתי לחשוף לראשונה חלק מקורות חיי ולשתף את הקוראים בחוויות הנפלאות שעברתי, וגם במתח ובסכנות שבהם נאלצתי לעמוד.יד על הלב – לא קל היה לעבור את כל הדברים האלה, והייתי זקוק לכל הכוחות הרוחניים אשר בגופי כדי לשמור על שפיות הנפש.