מורה אנכי

בקונטרס זה "מורה אנכי" אבהיר את התרחשות התופעות, ללא ההייררכייה התפיסתית הקדומה, בהגדרה מושגית חדשה לעשר הספירות הקבליות כפי שהוגדרו על־ידי התַנאים בתחילת המאה הראשונה והשנייה לספירה, בניסיון החיבור בין אלוהות למקום, בין אלוהות לממשות ובין תאולוגיה לאונטולוגיה. תפיסה קדומה זו רוחשת עד היום.
"מורה אנכי" הינו תיאור אפיוני ספירות הקבלה כאפיוני התנועה, המהווים ונמצאים פועלים בכל התופעות. התאור מסיר את המסכים ואת הצמצומים ומאחה את השברים בָּראייה ובחוויה הקבלית הידועה עד כה. ראייה והכרה תפיסתית של התרחשות התופעות במציאות, כממשות התרחשותית של תנועות בעלות אפיוני חיוּת – מבטלת את התפיסה ההייררכית בין הספירות, מנקה את הטפל, את הסתום ואת המעורפל שדבק בראייה המושגית המיסטית־קבלית במשך הזמנים, ומבהירה ומאירה את מהותן של הספירות בהיותן מושגי־תואר של אופן התחוללות ממשות התופעות במרחב. החידוש הפילוסופי הוא בהסבר ובתיאור התרחשות התופעה ההוֹוָה מהיווצרותה להתפרקותה־מותה, תוך הסבר התחוללות מֶשֶׁךְ ייחודיות התופעה המשתנה ויחסיה עם סביבתה בהווֶה הנמשך והמשתנה, בין שזה תת־חלקיק, בין שזה גל, גרגיר חול, אדם או כוכב. ייחודיות התופעה היא מהותה הנמשכת, ובמערכות חיות כמו בני אדם איכותה ומהותה של נפשגוף הן פעילויותיה.
יהודה עתי הינו הוגה ומשורר, מו"ל "עולם התנ"ך" ופעיל אזרחי. פרסם 8 ספרי שירה, כאשר על ספר השירה "משלי חצר הנזיר עם כיפה זהובה" קיבל את פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2017 . חבר השופטים ראה: "שירה שהיא פרי התבוננות והגות. יש בה דיוק וצלילות. תיבת תהודה לעולם שלם שנע בין תודעה אוניברסלית ובין מקורות השראה מרובים". פורסמו עד כה 3 ספרי הגות, כאשר הספר הראשון הינו משנה פילוסופית חברתית, "משנה סדורה: ארץ תקווה" (2004), לאחריו, "תורת המחוללים" (2011) תורת המחוללים הגנרית למערכות חיות, והאחרון "הגיונות אמסטרדמיים: הפנומנולוגיה של ההכרה" (2013).