קללת דרעי

צלצול טלפון העיר אותי משנתי. "מוטי," אמר קול בלתי מזוהה, "אתה בבעיה. אריה דרעי מרושת היטב בעיתונך. הוא יודע עם מי אתה מדבר, על מה אתה מדבר, עם מי אתה נפגש. בכל מקום יש לו אנשים. אפילו בשירות הביטחון הכללי." האלמוני ידע על מה הוא מדבר. כך גם האחרים שפנו אלי בדרכים שונות. "הגרון העמוק" הראשון בפרשת דרעי העביר אלי חומרים על אי־סדרים כספיים חמורים שביצע שר הפנים; רבנים מכובדים מסרו מידע תחת שמות קוד; חרדי מבני ברק הגיע לפגישה לילית חפוזה עם מסמכים על טובות ההנאה שקיבל דרעי; אדם יודע סוד, שהתחזה לעוזר היועץ המשפטי לממשלה, התריע מפני נסיונות מגבוה לטרפד את הגשת כתב האישום. קללת דרעי הוא ספר מטריד על פרשת דרעי, שנמשכה 13 שנים וגרמה לצונמי פוליטי בישראל. אחורי הקלעים של הפרשה, הנחשפים כאן במלואם, נקראים כמותחן עוצר נשימה. במרכזם העיתונאי הוותיק מרדכי גילת, החודר למוקד הכוח של אחד האנשים החזקים במדינה, נחשף לאיומים וללחצים ומגלה את מלוא כיעורו ואכזריותו של שר מושחת, מוקף במעריצים, שהשאיר אחריו שורה ארוכה של קורבנות מדממים. מסלול ההתנגשות בין השניים משובץ בגלריה של אישים, בהם יצחק רבין, טדי קולק, יעקב נאמן, דורית בייניש, רוני בר-און וחיים רמון, בעוד העלילה מסתעפת והולכת. היא חושפת אינטרסים אפלים, תככים פוליטיים וגם אנשים אמיצים ומצפוניים – ונראית אקטואלית מתמיד. קללת דרעי מאפשר לקורא לעקוב אחר התחקיר העיתונאי רחב היריעה, היסודי והאמיץ, שהכין גילת עם מלי קמפנר. הוא קורע חלון אל התנור החם של העיתונות החוקרת במיטבה. עיתונות עם שליחות, שאיפשרה למשטרה ולפרקליטות להפוך את התחקיר לכתב האישום החמור ביותר שהוגש אז נגד חבר בממשלה. מרדכי גילת, יליד 1947, מבכירי העיתונאים בישראל וחתן פרס סוקולוב לעיתונות, כתב שנים "בידיעות אחרונות" ומאז 2008 כותב ב"ישראל היום". הוא חתום לבד ועם אחרים על רבים מהתחקירים שהסעירו את המדינה בעשורים האחרונים. הבולטים שבהם: פרשת דרעי, "הפגישה הלילית", פרשת המפכ"ל רפי פלד; פרשת הפסיכולוג אלי פלח, "האי היווני", חלק מפרשיות אהוד אולמרט, איציק מרדכי ודודי אפל. ספרו התיעודי הראשון, "הר הצופים",ראה אור בהוצאת מסדה בשנת 1969