sifriblog

הפקת ספר דיגיטלי באיכות גבוהה. זיהוי ספר באיכות נמוכה שעבר ייצוא מאינדיזיין

לאחר שמירה על חלוקה נבונה ומסודרת של האלמנטים השונים בעמוד, אנו עוברים לשלב העיצוב, כאשר גם בשלב זה נרצה לשמור על מינימום נדרש וקוד נקי ופשוט. אפשרויות העיצוב הבסיסיות של תגיות האלמנטים שלנו הן: 1. הגדרות עיצוב INLINE  – בהן הגדרות העיצוב נכתבות בשדה STYLE של התגית עצמה 2. הגדרות CSS במחלקות – בהן הגדרות

מבנה וגודל פסקאות כמו כל דף אינטרנט, גם מבנה ה XHTML של פרק בספר הדיגיטלי – מורכב מתתי רכיבים בעץ מבנה מסודר תחת BODY אחד. פסקאות, תמונות וטבלאות הן רק חלק מרכיבים אפשריים אלה.לרוב, בספר טקסטואלי, יכיל כל פרק רצף פסקאות רב בחלוקה למשפטים או לקטעי הטקסט בהתאם לעיצוב. אבל למה זה מעניין אותנו? מה

רקע הערות לטקסט הספר הן דבר שימושי שמגיע אלינו מעולם הספר המודפס – כאשר רוצים להבהיר מושג או מילה מסוימת, להרחיב או לפרש. לרוב הדבר מתבצע כך: לצד המילה או המושג בטקסט, יופיע סמן או מספר בכתב עילי, כאשר לצד ההערה עצמה נסמן את אותו מספר בכדי לקשר את ההערה למיקומה.בעולם הדפוס היו מספר סוגי

XHTML וקריאה בקינדל למי שעסוק בהכנת ספרים דיגיטליים – מושגים כמו CSS, HTML או XHTML אינם זרים. כפי שכבר הסברנו בפוסטים קודמים – קובץ הספר הדיגיטלי בפורמט EPUB3 הוא למעשה מעין אתר אינטרנט קטן ודחוס, עם קבצי תוכן, תמונות, הגדרות עיצוב, פונטים ועוד. קבצי תוכן באתרי אינטרנט נכתבים בפורמט HTML, בעוד שלקבצי ספר דיגיטלי נקבע

שוב אנו בעניין הטמעת פונטים. במיוחד בשפה העברית על שלל בעיותיה – נושא הפונטים הוא חשוב ודורש תשומת לב מיוחדת. סוגי הפונטים המוכרים ביותר הם קבצי ה- TTF. זהו הפורמט הנפוץ והמוביל בתעשיה וסביר להניח שאם רכשתם פונט או הורדתם מהאינטרנט פונט חינמי מעניין בו אתם מעוניינים להשתמש ביצירת הספר הדיגיטלי – קיבלתם אותו בפורמט

עמוד השער מחוץ לשער כריכת הספר היא אלמנט חשוב ביותר בשיווק הספר, בהצגתו בחנויות הספרים ובמאמצי השיווק הנלווים למכירתו.במעבר לפורמט דיגיטלי, כריכת הספר חשובה לא פחות – היא זו המופיע במסך הספריה של המשתמש והיא זו שצריכה להזכיר לו מיד באיזה ספר מדובר, גם אם תמונת הכריכה מוצגת לבדה, ללא שם הספר או הסופר נלווים

ספרי ילדים וספרים המבוססים על תמונות יותר מאשר טקסט – מעוצבים בשיטה הנקראת “פיקס לייאאוט”. בשיטה זו – כל האובייקטים על המסך ממוקמים באופן קבוע או יחסי אחד לשני ובכך שומרים על עיצוב הדף גם בגדלי מסך שונים, בשונה מספרי טקסט רץ – בו הטקסט ימלא עמוד אחד או מספר עמודים

כרום מודיע על השגיאה – אם רק תבדקו… פונטים בלי פואנטה (2) הנה חזרנו עם פוסט נוסף בנושא פונטים. כמו שהיה ברור שיקרה. מה לעשות שלרוב המוציאים לאור הכי קל לייצא מתוכנת אינדיזיין בלי לחשוב שאולי לא הכל מושלם בממלכת אדובי. העובדה היא פשוטה – לרוב, פונטים מוגנים בזכויות יוצרים. ולכן – אם אתם רוצים

בעבר המלצנו לכם על בודק EPUB3 מצויין שמקבל עדכונים באופן תדיר ומאפשר ממשק נוח למשתמש http://www.pagina-online.de/produkte/epub-checker/ בשימוש רגיל – פשוט גוררים את קובץ האיפאב למסך הבדיקה הראשי – ולאחר כמה שניות מקבלים תוצאות בדיקה (בתקווה שהמסך יהיה ירוק לחלוטין ויכריז על 0 בעיות בספר) אבל יש עוד – אפשר פשוט לגרור לתוך המסך את הספריה

CSS נקי לספר דיגיטלי לאחרונה אנו נתקלים בספרים רבים שיוצרים בעיות בשימוש עם מנוע הקריאה של אפליקציית סיפריאפ וכן עם אפליקציות גטבוקס ומנדלי קורא ספרים. התופעה היא שמשתמשים לא מצליחים לשנות הגדרות תצוגה לספר מסוים. לרוב מדובר בשינוי גודל הפונט, סוג הפונט, צבעי הרקע וצבעי הפונט, מרווחי שורות ומרווחי שוליים. כמובן שהמשתמש הממוצע אינו מודע

מי מפחד מטבלאות? כפי שניתן להבין מכותרת הפוסט – ישנו סיכוי מצויין שנחזור לנושא עוד פעמים רבות. אבל צריך להתחיל איפה שהוא! טבלאות באיפאב הן לא הדבר הידידותי ביותר. לא למשתמש הקורא, ובוודאי לא ליוצר הספר. כל טבלאה שאנו יוצרים מצליחה בסוף להגיע למצב כאותי לחלוטין. למה זה? טבלה היא אובייקט HTML מתוחכם מאוד, בעלת

ברוכים הבאים לבלוג הטכנולגי שלנו! תחום הספרים הדיגיטליים מתחמם והולך בארץ ישראל הקטנה שלנו. מנדלי מוכר ספרים עבר להפצה דיגיטלית מלאה וגם GETBOOKS נכנסו לזירה במלוא המרץ, שניהם יחד ממלאים את החסר בתחום הדיגיטלי ומהווים פריצת דרך בתחום. מערכת סיפריאפ ומערכת הניהול בענן שלנו מהוות את החוד הטכנולוגי שמאפשר את השינוי העצום הזה, אבל עדיין