בעלות יהודית על מדינת ישראל כחובה קיומית לעם היהודי

איש לא יכול לנצח את העובדה האחת והיחידה: על אף כל מי שעברו בארץ ישראל, על אף כל מי שחשבו שהיא שלהם, שניסו לעשות אותה לשלהם, שכבשו אותה ושניכסו אותה כביכול לעצמם, אין היא שלהם ולעולם היא לא תהיה שלהם, כי אם של העם היהודי – מתחילת קיום היסטוריית העולם, היסטוריית האנושות, וכל עוד זו קיימת – ואך ורק של העם היהודי, "בני ישראל" המקראיים.

ושוב אחזור ואדגיש נקודה קרדינלית זו למען זו תובן במאת האחוזים: מן הבחינה המקראית-התנ"כית, חשוב מאין כמוהו לדייק בעובדה זו: תמיד ארץ ישראל הייתה שייכת ליהודים. היא ניתנה להם על ידי אלוהים ועל כן, מן הבחינה התיאולוגית, היא שלהם – ואך ורק שלהם. וכל המאמין באלוהים (ואין זה משנה אם הוא מכנה את אלוהיו "אלוהים", "ישו" או "מוחמד", לשם העניין) חייב להסכין עם עובדה זו.

ובהקשר זה, גם כוח הזרוע של עמים שונים – ואף של מנהיגים אינדיבידואלים שונים: כובשים, מצביאים, וכו' – איננו משנה כלל ועיקר עובדה זו: ארץ ישראל אולי נכבשה על ידי עם זר זה או אחר, או על ידי כובש זר זה או אחר, אך במהותה העקרונית קיומית היא של יהודי העולם – ושלהם בלבד – לעד.