ואז בחרתי בי

הן יוצאות מהחדר ואני לבד, מסתכלת על התקרה, שמלאה בציפורים, ואני מתחילה לספור: אחת, שתיים שלוש… ואז נשמע: "לא לנשום". אני עוצרת נשימה ובוכה, הדמעות יורדות לי בלי שליטה. "תנשמי". ושוב: "לא לנשום", שוב: "תנשמי". ואז: "סיימנו, לא לזוז".
אני קמה, מתלבשת ומורחת קרם על השד למנוע כוויות. עשר דקות בתוך החדר עברו לי כמו שעה, ומחר שוב אהיה כאן. אני בורחת לרכב ובוכה בוכה, והבכי חנוק. אני יושבת ברכב ולא מניעה, ומישהו מצפצף: "את יוצאת?" הוא רוצה חניה, ואני מנידה ראשי לשלילה וממשיכה לשבת. הרעד לא פוסק, עדיין לא הפנמתי שעברתי עכשיו הקרנה ראשונה.
"ואז בחרתי בי" הוא יומן מסע של חולת סרטן השד בת 49, נשואה ואימא לשלושה ילדים, שמתאר ברגישות ובעוצמה רבה את התהליך מיום גילוי המחלה עד להחלמה. משפחה, חברים וגם אנשים זרים מצטרפים למסע ולוקחים חלק בשגרת היום, הספר מתאר התמודדות אמיצה, פחדים, כעסים, תסכול, אושר וכוחות רבים. זה סיפור על בחירה, קשיים, נחישות ובעיקר על אמונה.
סיגל יצחק, נשואה ואמא לשלושה ילדים, עקרת בית, גרה בפתח תקוה. מאובחנת ב- r.a ובסרטן השד. בעלת בלוג בפייסבוק.
זהו ספרה הראשון.